שמונה שנים וחצי לאחר הרכישה - אלוביץ' חדל להיות בעל עניין בבזק

לקח קצת זמן עד להודעה הרשמית הצפויה, אבל בסוף זה קרה: חברת בזק מבהירה בדיווח לבורסה כי שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בקבוצה, אינו עוד בעל עניין בחברה. בזק מציינת בהודעה כי "ב-16 בנובמבר 2018 התקבלה הבהרה מבעלת השליטה בחברה, בי קומיוניקיישנס, לפיה מר שאול אלוביץ אינו מוגדר עוד כבעל עניין בחברה".

אלוביץ' לא איבד את מעמדו כבעל עניין מתוקף מכירת מניות, אלא לנוכח הפירוק של החברה הפרטית יורוקום תקשורת שהיתה בבעלותו ושעמדה בראש פירמידת בזק (שכללה את החברה בת אינטרנט זהב, בי-קום שבבעלותה ובזק שבבעלות בי-קום).

טקס העברת השליטה לאלוביץ' באפריל 2010 - עם שר התקשורת דאז משה כחלון צילום: דקלה בסיס

בדיווח האמור של בזק מהיום מצויין עוד כי אלוביץ' עדיין מחזיק ב-72,360 מניות בזק. החברה מבהירה כי מניות אלה מוחזקות בפועל על ידי רעייתו הגב' איריס אלוביץ' והן נרכשו טרם העברת השליטה בחברה במהלך שנת 2006. הגב' אלוביץ' מחזיקה גם ב-3,177 מניות בי-קום וב-26,893 מניות אינטרנט זהב.

אלוביץ' איבד את אחיזתו ביורוקום תקשורת לאחר שזו נקלעה לקשיים ולא הצליחה להחזיר את חובותיה לנושים. בחודש אפריל השנה החליט נשיא בית המשפט המחוזי בת"א איתן אורנשטיין על פירוקה של החברה והעברת השליטה למנהלים המיוחדים - עוה"ד פיני רובין, אמון לורך ואורי גאון. המנהלים מונו לטובת מימוש נכסי יורוקום, שהיקף חובותיה הגיע ל-1.2 מיליארד שקל, רובו של הסכום (961 מיליון שקל) לבנקים. בהתאם להחלטת בית המשפט, בסוף החודש שעבר חתם שר התקשורת איוב קרא על העברת השליטה למנהלים המיוחדים.

אלוביץ' כיהן כבעל השליטה בפועל מאפריל 2010, אז השלימה בי-קום שבבעלותו את רכישת בזק מידי קבוצת סבן-אייפקס-ארקין תמורת 6.5 מיליארד דולר. בי-קום מחזיקה כיום ב-26.3% מבזק. ""אנחנו פה לטווח הארוך, אוהבים את תחום התקשורת ומתכוונים להמשיך ולפתח אותו. הצלחת בזק היא הצלחת הציבור כולו, כיוון שתשתית תקשורת טובה היא תשתית לחינוך וכלכלה טובים", אמר אלוביץ' בשנת 2010 לאחר רכישת החברה. 

"זהו יום מרגש עבור קבוצת יורוקום ועבורי אישית. במשך השנים נאבקתי באמצעות קבוצת יורוקום בבזק, אני יכול אפילו להגיד שיורוקום גרמה לפתיחת התחרות בשוק התקשורת במגזרים שונים שלו. כעת אנחנו עוברים לשלב נוסף, שבמסגרתו נאלצנו למכור חלק מספינות הטילים שלנו בכדי לרכוש את השליטה בנושאת מטוסים", אמר עוד אלוביץ' בעת הרכישה של בזק.

נשיא בית המשפט המחוזי בת"א השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

כיום מתמודד אלוביץ' עם רשויות החוק, וחשוד בשלוש פרשות שונות - החוט המקשר ביניהן הוא חשדות כבדים להתנהלות מרמתית שלו לכאורה מול שוק ההון, מול מוסדות החברה ומול משרד התקשורת. בשתי פרשיות שחקירתן הסתיימה - "170 מיליון" ו"החפרפרת" - הפרקליטות צפויה להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד בכירי קבוצת בזק ובהם אלוביץ'. זאת בין היתר לאחר שהרשות אספה די ראיות שמגבשות לדעתה סיכוי סביר להרשעה של המעורבים בביצוע עבירות מרמה ודיווח.

הפרשייה הראשונה עוסקת בהוצאה במרמה של 110 מיליון שקלים, מתוך 170 מיליון שקלים אפשריים, מקופת בזק, כתמורה נוספת לאלוביץ' על מכירת מניותיו ב-yes בעסקת בעלי עניין משנת 2015. מרמה שהתאפשרה בזכות מניפולציות חשבונאיות שונות שביצעו בכירים בחברה בתמורה לבונוסים וקידום. הפרשייה השנייה עוסקת במרמה של הועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק כדי לאשר עסקאות בעלי עניין שבהן חפץ אלוביץ'. זאת תוך הדלפה של מידע עסקי רגיש לצד הנגדי לעסקאות. מדובר בעסקת בזק-yes ובעסקת חלל תקשורת-yes שהיו שוות לאלוביץ' כשני מיליארד שקלים יחד.

הפרשייה השלישית - "משרד התקשורת" שהפכה בהמשך לתיק 4000 - עדיין נחקרת. אלוביץ' חשוד בה ששיחד את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתמורה למתן אישור משרד התקשורת לעסקת בזק-yes. מדובר בחקירה חדשה שנולדה מפרשת מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לאחר שנאספו ראיות חדשות ונחתמו הסכמי עדי מדינה עם פילבר עצמו ועם יועץ התקשורת לשעבר של משפחת נתניהו, ניר חפץ. על פי החשד בפרשה הזאת, פילבר קידם את האינטרסים העסקיים של בזק במשרד התקשורת בתמורה לסיקור מלטף שקיבל נתניהו באתר "וואלה" שבשליטת אלוביץ'.