הלמ"ס: ב-82% ממשקי הבית בעשירון העליון אין ילדים

ב-82% ממשקי הבית בעשירון העליון (העשירי) אין ילדים. כך עולה מהודעה שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי והנתונים נכונים ל-2016. עוד עולה מהנתונים, כי רק ב-3.5% ממשקי הבית בעשירון הזה יש 3 ילדים או יותר.

מהנתונים עולה כי מספר משקי הבית עם ילדים הולך ועולה ככל שיורדים ברמה הכלכלית. בעשירון התשיעי למשל ל-70% אין ילדים ול-30% יש. לעומת זאת בעשירון הראשון (התחתון) רק ל-35% ממשקי הבית (כשליש) אין ילדים. הלמ"ס אינה מסבירה את הנתונים, אולם סביר להניח שהסיבה העיקרית למיעוט משקי בית עם ילדים בעשירון העליון היא גיל מבוגר, כלומר שהילדים כבר יצאו מהבית.

ההוצאה החודשית של משקי בית עם ילדים בעשירון העליון על סעיף החינוך עומדת על 2,668 שקלים והיא גבוהה פי 3.3 מההוצאה החודשית של משק בית עם ילדים בעשירון התחתון (806 שקלים). הנתונים חושפים איך הפרטת החינוך מגדילה את הפערים: בעשירון העליון, משקי בית עם ילדים מוציאים פי 3.5 על מעונות יום, משפחתונים וגנים, פי 11.4 על צהרונים ופי 12.8 על חוגים ושיעורי עזר מאשר משקי בית עם ילדים בעשירון התחתון.

ילדים קרדיט: shutterstock

שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות הגיע בתשע"ז (2016/17) ל-75.6%, לעומת 74.7% בתשע"ו. בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי - 79.5% לעומת 64.2%. שיעורי הזכאות לבגרות בחינוך העברי, בפיקוח הכללי עמדו על 83%, אבל בפיקוח החרדי שרוב בתי הספר שבו אינם מגישים לבגרות - על 36.3% בלבד. רוב הניגשים לבחינות הבגרות בפיקוח החרדי הן נערות - 4,948 בנות ניגשו לעומת 1,071 בנים.

פער גדול במיוחד בין יהודים לערבים נרשם בנתון החשוב של שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הניגשים לבגרות. הוא הגיע בחינוך העברי ל-68.3%, לעומת שיעור של 48.9% בחינוך הערבי.

במהלך שנת 2016 נישאו בישראל 628 נערות עד גיל 17, כ-1.2% מכלל הנשים שנישאו בשנה זאת. כ-89% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות. 77% מהנערות המוסלמיות שנישאו בשנה זו היו ממחוז ירושלים ו-14% - ממחוז הדרום. בשנת 2017 ילדו 333 נערות עד גיל 17, מתוכן 272 מוסלמיות ו-53 יהודיות. ל-27 בנות, כ-8% מהנערות, זו הייתה הלידה השנייה או יותר.