חיות כיס: ספר חדש מלחים בת יענה לאמבט וג'ירף לעפיפון

הדבר הראשון שבן החמש שלי שאל כשפתחתי להקריא לו את "חיותיות", ספרם החדש של יקיר שגב ויונתן הירשפלד, הוא "למה זה מצויר בטושים". הוא חשב שמישהו צייר ממש על דפי הספר עצמם, וביקש לצייר עליהם גם בעצמו. ובאמת, אחד הדברים הקסומים בספר הזה, שהתחיל מאיורים של הירשפלד לאחייניו לפני עשור — הוא הקו הפשוט, הבלתי־מחייב, הקליל שבו נעשו האיורים.

"יש איזה מיליון דברים שאני לא טוב בהם בכלל, אבל אני אלוף העולם בלהיות דוד", אומר הירשפלד. "יש לי אינסוף סבלנות לילדים. כשישבתי עם האחיינים שהיו אז קטנים, זה היה במהלך לימודי התואר השני והראש שלי היה מלא במחשבות על שפה. עניין אותי להראות להם שאנחנו לא כלואים בשפה. כך נולדו מילים כמו אמבטיענה - אמבטיה + בת יענה, ארילד - אריה + ילד, או ג’ירעפיפון - ג’ירפה + עפיפון. כל האיורים נעשו במקום — הילדים המשיכו להמציא את משחקי המילים, ואני איירתי עם עטים וטושים את ה’חיות’ החדשות שהמציאו".

חנוכרנף צילום רפרודוקציה: טל בדרק

הספר, בעיצובה של נעמה טוביאס, יצא בהוצאה עצמית של גלריה חנינא ומכיל עשרה איורים לצד עשרה שירים קצרים והומוריסטיים.

קבורה בבגאז'

הירשפלד הוא אמן פעיל במיוחד שהשתתף בעשרות תערוכות, אחת מהן, תערוכת היחיד "בארות בארות נשברים", מוצגת בימים אלה ממש בגלריה גבעון. הסגנון שבחר לספר שונה לגמרי מזה שמזוהה עמו.

לקח לכם עשר שנים להפוך את האיורים לספר. למה כל כך הרבה זמן?

"תוך כדי העבודה על גלריה ‘חנינא’ בתחילת דרכה, יונתן הראה לי את המחברות עם האיורים, והם הלכו ישר לבגאז’ של האוטו", צוחק שגב. "מדי פעם הוצאתי והסתכלתי בהם וניסינו לחפש מחברים שיכתבו שירים שילכו עם האיורים. אפילו בדקנו כמה ידועים אבל שום דבר לא הלהיב אותנו. ואז, ב־2016, פתאום נוצר לי זמן פנוי ואמרתי לעצמי שאני אשב ואעשה את זה. וכך כתבתי שירים לעשרה איורים, והותנע תהליך ההפקה, העיצוב, הליטוש והמחשבה על המוצר — תהליך שנמשך שנתיים".

מימין יונתן הירשפלד ויקיר שגב צילום: אוראל כהן

היפופוטנק ואריק שרון

שגב הוא חוקר אמנות, אוצר ומעצב גרפי ב"כלכליסט". שיתוף הפעולה שלו עם הירשפלד החל ב־2008 כשלמדו יחד לתואר השני. באותה השנה הקימו יחד את "חנינא", גלריה שיתופית בדרום תל אביב שתציג מיום שישי הקרוב תערוכה מאיוריו (במסגרת שבוע האיור בתל אביב) וגם כאלה שלא נכנסו ונשארו על רצפת חדר העריכה.

ג'ירעפיפון צילום רפרודוקציה: טל בדרק

יש לך ניסיון בכתיבת ספרי ילדים?

"בפן הכתיבתי שלי אני לגמרי אקדמי", מסביר שגב. "לא היה לי ניסיון בכתיבת ספרי ילדים. אבל יש לי אוסף של מאות ספרי ילדים עתיקים, משהו שאני ממש מטפח. אז יש שם משחקי מילים וקצת תהיות פילוסופיות, קצת בדיחות של מבוגרים כמו ה’היפופוטנק’ שהאיור שלו מבוסס על דמותו של אריק שרון, ובעיקר קסם בהלחמה שממנה נוצר פתאום משהו חדש. וזה גם קצת ספר אמן של הירשפלד, כי הוא מפנה זרקור לצד שלא מוכר בעשייה שלו".

יש לכם חשק להוציא עוד ספר?

"כן. זה גם חידד לנו את הצורך לעשות ספר בסטנדרט הכי גבוה", אומר שגב. "המודלים שלי היו אלתרמן ושלונסקי שגם כשהם כתבו לילדים הם היו ברמה הכי גבוהה בשיא השנינות והפוקוס".