ביומה האחרון בתפקיד קרנית פלוג מחלקת מתנות לעובדי בנק ישראל

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שנוהגת להטיף רבות לשר האוצר, משה כחלון על חשיבות המשמעת התקציבית, צפויה לחלק מחר ל-800 עובדי בנק ישראל - כמה צ'ופרים וזאת ביומה האחרון בתפקיד, כך נודע ל"כלכליסט".

בבנק ישראל עושים מאמצים כדי לערוך מחר טקס "חתימת" מזכר הבנות, כך שפלוג תוכל לייחס את ההסכם לעצמה. על אף הויוכוחים, חילוקי הדעות, העימותים והניתוק, כחלון הסכים לוותר וייתן תוספות שכר ענקיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. פלוג צפויה לעזוב את הבנק מחר והחל מה-13 בחודש נדין טרכטנברג-בודו, תהפוך לנגידה בפועל. נזכיר כי בתחילת החודש דווח ב"כלכליסט" על מו''מ אינטנסיבי בין הנהלת בנק ישראל, נציגי העובדים, נציגי הממונה על השכר באוצר ונציגי ההסתדרות, כדי לסגור "דיל" עד ליומה האחרון של הנגידה הפורשת.

"ר קרנית פלוג צילום: עמית שעל

בעיני עובדי בנק ישראל, הסיבות המצדיקות תוספות שכר מיוחדות מעבר לאלו שמקבלים כלל עובדי המגזר הציבורי הן מגוונות. גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי עובדי בנק ישראל דורשים פיצוי בגין הקדמת האכלוס של המתחם המשופץ. בבנק ישראל אישרו כי אכן ההיערכות למעבר לבניין החדש - החלה.

עוד נודע, כי עבודות השיפוץ כוללות לא רק שיפוץ הבניין הישן אלא גם בניית בניין חדש - קטן יותר - הממוקם בחצר הפנימית של מתחם בנק ישראל בקריית הממשלה. עם זאת, בנייה זו טרם הסתיימה, ולפיכך, עובדי הבנק דורשים "פיצוי" על כך שהם יאלצו לעבוד באתר בו עדיין מתקיימת בנייה. הסיבה השנייה שמצדיקה תוספת שכר בעיני עובדי בנק ישראל היא "שחיקה" מתמשכת בשכרם, זאת על אף שהשכר הממוצע של עובדי הבנק עומד על יותר מ-27 אלף שקל - פי 2.7 מהשכר הממוצע במשק באותה שנה וכשליש מהעובדים (250 מהם) הם בעלי שכר גבוה ומרוויחים במוצע כ-40 אלף שקל בחודש ועלות עסקתם מגיעה ליותר מ-52 אלף שקל לחודש.

כמו כן, ב-4 השנים האחרונות לא רק שלא נרשמה אינפלציה אלא שנרשמה דפלציה. בהסכם המסגרת שנחתם לפני עשור, נקבע כי על כל שנה של שחיקה, תינתן תוספת של 1%, לפיכך, מגיע לעובדי הבנק תוספת של 10%. אלא שלפי ההסכם המתגבש, כלל עובדי הבנק יקבלו תוספת שוות "דרגה" ולכן שכרם של כל עובדי הבנק יקפוץ בבת אחת, זאת מעבר לתוספות הניתנות לכל שאר העובדים במגזר הציבורי.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי האוצר הסכים לוותר גם לדרישה נוספת: רצון עובדי הבנק לבטל את פערי השכר הקיימים בין עובדי דור א' (העובדים הוותיקים שזוכים לתנאי שכר מופרזים) לעובדי דור ב' (העובדים החדשים שסובלים מתנאי העסקה ירודים יותר- גם אם הם נמצאים בתקפידים בכירים יותר). לפיכך, מסתמן תוספות שכר משמעותיות הרבה יותר עבור דור ב' על מנת לסגור את הפערים הקיימים כעת. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי על מנת לסגור את הפערים נדרשות תוספות שכר לעובדי דור ב' של 8% בשנה הנוכחית ועוד 8% עבור שנת 2019 - קרי, תוספת מצטברת של 16% - תוספת שאכן תינתן.

לפי הערכות של אותם גורמים, מדובר בתוספות שכר לבסיס השכר ולא תוספות חד-פעמיות, הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים. אין אפשרות לחשב באופן ברור היקף תוספות השכר שכן זה מספר שנים, החליט מנכ''ל בנק ישראל, חזי קאלו, שלא לבודד עוד את סעיף השכר בתקציב בנק ישראל, שכן הוא טען אז, הוא אינו מחויב לכך.

תקציב בנק ישראל הגיע השנה לשיא של כל הזמנים - 1.3 מיליארד שקל ועוד כ-600 מיליון שקל הרשאות להתחייב, כאשר, לפי הערכות, כמחצית ממנו מיועד לתשלום שכר וגמלאות.

להסכם שיושג חשיבות מרחיקת לכת עבור הנגיד הנבחר, פרופ' אמיר ירון, שמטבע הדברים מצפה להגיע לבנק מרכזי שלא נמצא בעיצומו של סכסוך עבודה. נזכיר כי ירון הוא נטול ניסיון ניהולי כלל וכלל, קל וחומר של ארגון כמו בנק ישראל.

בנק ישראל בתגובה: "בבנק ישראל מתנהל מזה מספר חודשים משא ומתן ממושך בין ההנהלה, נציבות העובדים, ההסתדרות ומשרד האוצר. לכשיושג סיכום הוא יאושר על ידי המועצה המנהלית של הבנק והממונה על השכר באוצר. כל ניסיון לקשור בין סיום המשא והמתן לבין סיום תפקידה של הנגידה הוא מופרך ושגוי. בפרט, בניגוד למה שנכתב בכלכליסט, אין כל כוונה לשלם פיצוי לעובדים בגין החזרה לבניין המשופץ. כמו כן, לא יתקיים אירוע בבנק בהקשר להסכם השכר".

משרד האוצר בתגובה: "מזה שנה מתנהל מו"מ בין משרד האוצר והנהלת בנק ישראל לנציגות עובדי בנק ישראל וההסתדרות הנוגעים בין היתר לקידום רפורמות משמעותיות בבנק ושינויים ארגוניים מהותיים בעבודתו. המו"מ עודנו מתנהל תוך ניסיון להגיע להסכמות רחבות ככל הניתן. מובן שהמתנים שייקבעו בהסכם יהיו בהתאם להסכמות שיושגו".