הנאמנת של ק.ד.מ מנופים לא גילתה שהיא קשורה לנושה העיקרית שלה

רו"ח עליזה שרון שמונתה לפני כמה ימים כנאמנת בהקפאת הליכים של חברת ק.ד.מ הנדסה ומנופים, הגישה תצהיר ניגוד עניינים אך לא ציינה בו כי יש לה קשר לנושה הבנקאי הגדול ביותר של החברה, בנק לאומי.

אם שרון היתה חושפת את העובדה הזו בתצהיר, לצד העובדה שיש לה קשר לחברה (עובדה אותה היא כן גילתה) - ייתכן שמינויה היה נשקל שוב והיתה העדפה למועמד נייטרלי. זאת לאור העובדה שלחברה יש טענות נגד בנק לאומי, ובבקשת הקפאת ההליכים נטען כי "לחברה טענות קשות כלפי הבנק" וכי כתוצאה מהתנהלות הבנק והעמדת האובליגו לפירעון מיידי הפסיקו גם יתר הבנקים לכבד את המחאות החברה, דבר שהביא להידרדרות מהירה שלה.

ק.ד.מ הנדסה ומנופים היא אחת מיבואניות המנופים הגדולות בישראל, ונקלעה לחובות בהיקף 25 מיליון שקל, מתוכם כ-15 מיליון שקל לבנקים. החברה ביקשה שעו"ד קובי אמסטר ימונה לנאמן שלה, אך השופטת החליטה שלא למנות אותו מאחר שהוא ייצג בבקשת ההקפאה את החברה ואת בעליה - ולכן אינו נייטרלי.

שמה של שרון עלה כמה פעמים בדיון בטרם מינויה והצדדים ציינו שהיא ליוותה בחודשים האחרונים את החברה ונפגשה עם משקיעים פוטנציאליים. השופטת בטינה טאובר החליטה למנות אותה ואת עו"ד דוד פורר (שהיה אחד מחמישה מועמדים נטראליים שהציע הכנ"ר) הורתה לשניהם להגיש כתבי התחייבות ותצהירי ניגוד עניינים בתוך 24 שעות. בעוד שעו"ד פורר ציית להחלטה והגיש תצהיר שלפיו אין לו ניגודי עניינים, רו"ח שרון נמנעה מלעשות זאת והגישה רק כתב התחייבות (טופס אחיד בו בעל התפקיד מתחייב לפעול כיאות).

לאחר שהשופטת טאובר הבחינה ששרון לא הגישה תצהיר, היא מסרה החלטה נוספת בה ביקשה שוב לקבל את התצהיר. אז הגישה שרון תצהיר. בתצהיר היה עליה לגלות אם יש לה קשר "לחברה, לבעל שליטה או לנושה מהותי שלה". הנאמנת כתבה כי "אין זיקה לחברה או לבעלי מניותיה או לאורגן אחר או מי מטעמה". עם זאת היא הוסיפה בתצהיר כי "לבקשת החברה הכנתי לפני כשלושה חודשים דו"ח על מצבה הפיננסי עליו שולם סך של 40 אלף שקל". הנאמנת הוסיפה כי על יסוד כך ניהלה מגעים עם משקיעים, ללא שכר, וכי "מעבר לקשר עם המשקיעים, לא היתה כל מעורבות אחרת בחברה". עו"ד שולי גולדבלט מופיע כמי שאימת את התצהיר עבורה.

עליזה שרון צילום: צפריר אביוב

שרון לא התייחסה בתצהיר לקשר שלה לבנק לאומי, שהוצג בדיון כנושה הגדול ביותר של החברה מבין שלושת הבנקים, ועונה להגדרה נושה מהותי שחלה חובת גילוי לגביו. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי שרון עובדת באופן קבוע עם כמה בנקים ובהם בנק לאומי. בנק לאומי העביר נושאים שונים לבדיקה אצל רו"ח שרון, למשל כשחשש שבוצעה מעילה בבנק ערבי ישראלי (שהתמזג עם לאומי).

בנוסף, במצבי חדלות פירעון קורה לעתים שחברה נקלעת לקשיים ומנסה להימנע מהליכים משפטיים, ואילו הבנקים מנגד מעוניינים למזער את סיכוניהם ושאדם שהם סומכים עליו יבדוק את הנתונים הכספיים של החברה. במצבים כאלה הבנקים דורשים מהחברות לשכור את שירותיו של רו"ח שהם סומכים עליו, לצורך ליווי זמני של החברה. אגב יש הטוענים כי המצב הזה יוצר ניגוד עניינים מובנה מאחר שאיש הכספים שנכפה על החברה יעדיף תמיד את אינטרס הבנק על פני אינטרס החברה.

כאשר שאלנו את רו"ח שרון מה בדיוק היה הקשר בינה לבין בנק לאומי בקשר לתיק המנופים והאם הבנק הוא זה שהנחה את חברת המנופים לשכור את שירותיה – סירבה שרון להשיב לשאלה. היא גם סירבה להשיב האם השתתפה בפגישות שעסקו במצבה של החברה במחלקת אשראים מיוחדים בבנק לאומי.

במסגרת תפקידה תידרש שרון לבדוק שיעבוד שוטף שנרשם לאחרונה לטובת בנק לאומי. רישום השיעבוד עולה מתוך פרוטוקול הדיון שהתקיים בשבוע שעבר בו טען עו"ד ישראל בכר המייצג את בנק מזרחי בין היתר: "אני צריך לציין על מה שקורה מאחורי הקלעים, לטובת בנק לאומי נרשם שיעבוד שוטף בחודש יוני השנה (...) התכתבתי עם ב"כ בנק לאומי בעניין זה וקיבלתי תשובה עמומה למדי ולא אכנס לעניין עצמו".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם בתיק חיון מחשבים בו מונתה רו"ח שרון כבעלת תפקיד, היא לא גילתה את כל הפרטים בתצהיר ניגוד העניינים ובית המשפט מתח עליה ביקורת בקשר לכך.

מרו"ח עליזה שרון נמסר בתגובה: "עבודות שיקום חברות ויכולות הניהול שלי בחברות מהגדולות במשק נעשות מתחת לרדאר. אף בתיקים 'תקשורתיים'. גם בתיק זה מעורבותי מטעם הבעלים היתה רק לעניין המשקיעים כי האמנתי שאפשרי. אין ולא ידעתי מה קורה בפעילות היום-יומית בחברה. אף איש לא עירב אותי בשום צורה ואופן בהגשת בקשת הקפאה. לא הייתי בדיון. לא ביקשתי מאיש. לא עלה בכלל בדעתי ששמי יעלה, הייתי לגמרי מחוץ לתמונה. ב"כ הנושה האיטלקי העלה זאת לראשונה בדיון ועימו גורף כל הנושים, כך למדים מהפרוטוקול, לא ידעתי מה הולך. ייתכן שראו יתרון במצעד המשקיעים האיכותי עמם ניהלתי מו"מ".