נאמני חיון מחשבים מבקשים שכר טרחה של 2.25 מיליון שקל
הנאמנים של חברת המחשבים שפורקה ב־2015, עו"ד ליאור מזור ורו"ח עליזה שרון, מבקשים שכר טרחה פי שניים מהסכום שקיבלו כלל הנושים הלא מובטחים, שספגו "תספורת" של 82%
נאמני חיון מחשבים, עו”ד ליאור מזור ואת רו"ח עליזה שרון, הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לשכר טרחה בהיקף 2.25 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהסכום שקיבלו כלל הנושים הלא מובטחים של החברה. מזור ושרון הצליחו לשלם לנושים המובטחים 81% מהחוב. לעומת זאת, הנושים הרגילים ספגו "תספורת" של 82%, ונאלצו להסתפק ב־1.1 מיליון שקל. חברת המחשבים נקלעה לפירוק ב־2015.
השופטת בטינה טאובר באורח מעט יוצא דופן החליטה לדון בבקשת השכר הזו בדחיפות בתקופת פגרת בתי המשפט, אך לאחר שעו"ד רון חכים, המייצג את בנק דיסקונט ורוצה לתמוך בבקשת הנאמנים, הודיע שלא יוכל להתייצב לדיון באוגוסט, נקבע הדיון מיד לאחר הפגרה.
מהדו"ח שהגישו הנאמנים עולה כי הם אישור תביעות חוב של 23.5 מיליון שקל, 15.5 מיליון שקל מהם לנושים המובטחים, ו־6.5 מיליון שקל לנושים בלתי מובטחים. הם פרעו לטובת כלל הנושים 15.2 מיליון שקל, כלומר החזר ממוצע של 65%. לטענתם תקנה 8א לתקנות שכר הטרחה של נאמנים ומפרקים קובעת כי שיעור החזר כזה מזכה אותם בשכר טרחה לפני מע"מ של 9% לפחות מהקופה כולה, לכן הם מבקשים 1.27 מיליון שקל, שהם למעשה יותר מהסכום אותו יקבלו כל הנושים הרגילים. אלא שלטענת הנאמנים יש להגדיל את הסכום הזה ב־50% בשל "מאמץ מיוחד" בניהול ההליך כולו, כך שהם מבקשים 1.9 מיליון שקל, ובתוספת מע"מ זה יוצא 2.25 מיליון שקל.
בניגוד לבנק דיסקונט, בנק הפועלים מתנגד לדרישת השכר של הנאמנים. בתגובה שהוא הגיש אתמול הוא חשף שורת פגמים לכאורה בבקשת השכר של הנאמנים. בין היתר הוא טוען, על ידי עו"ד אלונה בומגרטן ממשרד נשיץ ברנדס, שהוא הסכים להפחית את ההחזר שלו ל־81% "לאור מצג הנאמנים כי אין די כספים בקופה להסדר הנושים". אלא שכעת התברר לו שהמצג היה לא מדויק, שכן בקופה היו סכומים שיכולים לכסות את מלוא שכר הטרחה שהנאמנים מבקשים: "מסתבר בדיעבד שלא היה כל צורך להפחית את ההחזר".
עוד טוען הבנק כי חלו ליקויים באופן שבו חושב סכום ההחזר לנושים, בדרך חישוב מדרגות שכר הטרחה ותוספת המאמץ המיוחד ושקיים חוסר סבירות כללי של שכר הטרחה. לשיטתו, מי שמבקש שכר באחוזים מתוך קופת הנושים בהתאם לתקנה 8א אינו יכול לדרוש להגדיל את שכרו בעשרות אחוזים בשל טענה ל"מאמץ מיוחד", שכן תוספת כזו מותרת בתקנה רק כלפי מי שנמצא במדרגת השכר העליונה והציג החזר לנושים של 80% ומעלה.
כמו כן, לשיטתו, מצטיירת תמונת מצב אבסורדית שלפיה לו הנאמנים היו מחזירים לנושים את מלוא החובות כלפיהם, הם היו זכאים לקבל פחות ממה שהם מבקשים, וזו תוצאה בלתי סבירה, לא צודקת ונוגדת ותכלית התקנות.
אבל יותר מכל, בנק הפועלים מפקפק בתרומתם של הנאמנים. לטענתו, לפחות 60% מהכספים שנמצאו בקופה לא הגיעו לקופה הודות למאמצי הנאמנים, והם אינם יכולים לדרוש שכר טרחה עבור הכספים הללו. כך למשל מציין בנק הפועלים כי 6 מיליון שקל היו קיימים בבית ההשקעות פסגות אופק כבר במועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים ועוד בטרם מונו הנאמנים.
מהנאמנים נמסר בתגובה: "בנק הפועלים טרם המציא לנאמנים את התגובה שהגיש לבית המשפט, והנאמנים למדו עליה לראשונה מפנייתך, וממילא טרם עיינו בה. התייחסות ממצה, לפי שתידרש, תינתן על ידי הנאמנים לבית המשפט".