תאונות גם בשדות ובבתי החרושת: אחד התחשמל, אחד נשרף בלול
שיעור ההרוגים בתאונות בחקלאות נמוך רק בשליש מאשר בבניין. בשירותים ובמסחר הנתון נמוך יותר, אבל זינק לפני שנתיים ב־67%. נתונים חדשים שהעביר משרד העבודה והרווחה לכלכליסט מוכיחים: מכת תאונות העבודה פוגעת בכל ענפי המשק
אחד הנזקים העקיפים שגורמות התאונות הרבות בענף הבנייה הוא הסטת הדיון הציבורי מתאונות עבודה בשאר הענפים. כל דיוני ועדות הכנסת בנושא בשנים האחרונות התמקדו בתאונות בניין, וכך גם כל מחקרי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אבל נתונים חדשים של משרד העבודה והרווחה המתפרסמים לראשונה ב"כלכליסט" מראים שמכת התאונות לא פסחה על בתי חרושת, שדות ומטעים, ואפילו על ענפי השירותים והמסחר.
- תאונת עבודה בבת ים: פועל בניין נהרג באתר בנייה של אלקטרה
- הכנסת אישרה תקנות האוסרות על עבודת בני נוער באתרי בנייה
- בפעם ה-20 מתחילת השנה: פועל בניין נהרג באתר בקריית אתא
הסיכוי של עובד בענף החקלאות להיהרג בתאונה הוכפל השנה והגיע לשישה הרוגים למאה אלף ‑ קרוב לסיכוי בענף הבנייה, תשעה למאה אלף. במחצית הראשונה של 2018 כבר נהרגו שני פועלי חקלאות, כמו ב־2017 כולה. בענף השירותים והמסחר נרשמה ב־2017 עלייה של 67% במספר ההרוגים, משישה לעשרה, ובמחצית הראשונה של 2018 לבדה כבר נרשמו בענף חמישה קורבנות בנפש. עם זאת, הסיכוי למות בתאונת בנייה הוא עדיין הגבוה ביותר: פי תשעה מאשר בתעשייה ופי 44 מאשר במסחר ושירותים.
המיתות שמאחורי המספרים
בניגוד לנתוני ההרוגים בבנייה שמתפרסמים תדיר, בין היתר בזכות המעקב של ארגוני החברה האזרחית, משרד העבודה והרווחה נמנע עד לאחרונה מפרסום הנתונים על תאונות העבודה בשנים 2017‑2018. הוא ניאות לעשות זאת רק לפני כשבועיים בעקבות פניית "כלכליסט".
אורי אריאל, שר החקלאות צילום: אלכס קולומויסקי
מהנתונים עולה שבמחצית הראשונה של 2018 נהרגו 29 עובדים בתאונות עבודה בכל הענפים (לרבות הרוג שבמשרד מגדירים "אחר"). זה קצב של 58 הרוגים בשנה, 16% יותר מאשר ב־2017.
בענף השיר
ותים והמסחר, שבו קצב המיתות בתאונות כמעט הוכפל מאז 2017, המגמה צריכה להדליק נורה אדומה. דווקא בתעשייה נרשמה פחתו ההרוגים מ־13 ב־2016, ל־11 ב־2017, ולארבעה בחצי הראשון של השנה, כלומר שמונה לשנה.
אם בענף הבנייה גורם המוות המוביל הוא נפילה מפיגומים, אילו מיתות משונות פוקדות פועלים בענפים האחרים? נתוני משרד העבודה והרווחה ל־2018 מפרטים ביובש: ארבעה נפלו מגובה; ארבעה נלכדו במכונות או בין עצמים; שניים נפגעו בשל נהיגה לקויה; אחד בהתפוצצות מיכל גז; אחד התחשמל; אחד נשרף בלול.
למכת התאונות יש גם מחיר כלכלי עצום. ב־2016 היא עלתה למוסד לביטוח לאומי 4.5 מיליארד שקל ‑ 28% יותר מאשר ב־2012 ו־6% יותר מב־2015.
כשבוחנים תאונות חמורות שלא הסתיימו במוות, הפער בין ענף הבנייה לשאר הענפים מצטמצם מאוד. בשנת 2016 היה הסיכוי של פועל בניין להיהרג גבוה פי ארבעה משל פועל ייצור, אבל סיכוייו להיפגע בתאונה שתשבית אותו מעבודה לחודשיים עד שלושה היו גדולים רק פי שניים, וסיכוייו להיפגע בתאונה שתגרום לו להיעדר עד חודש ‑ רק פי 1.4.
הרוג בתאונת טרקטור במטע במטולה 2005 צילום: אביהו שפירא
תאונות חקלאיות: 10% דיווח
שני הפועלים החקלאיים שנהרגו במחצית הראשונה של 2018 הפכו את הענף למסוכן כמעט כמו ענף הבנייה: אם במחצית הראשונה של 2017 עמד שיעור ההרוגים בחקלאות על שלושה למאה אלף, כעת הוא עלה לשישה. "חקלאות היא אחד הענפים שמנוטרים הכי פחות", אומרת עו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד. "הרבה מאוד עובדים במקומות שונים, והתאונות הן מכל מיני סוגים. תאונות בלול הן לא כמו קטיף תמרים בגובה".
לטענת תג'ר, האכיפה בענף אפסית, ופחות מ־10% מהתאונות מדווחות. אבל סקר שערכה קו לעובד ב־2017 העלה ש־52% מהעובדים הזרים בחקלאות מרגישים רע אחרי שימוש בחומרי הדברה; 96% לא עברו ביקורת רפואית לצורך העבודה; 80% לא קיבלו הדרכה בהדברה; רק 47% קיבלו ציוד מגן; ו־4% בלבד נתקלו בביקורת של משרד העבודה.
במשרד העבודה והרווחה מכחישים שהמשרד מתרשל בדאגה לבטיחות העובדים או לבריאותם. "מינהל הבטיחות משקיע את המשאבים הקיימים הן בבנייה והן בתעשייה ובחקלאות על פי הצרכים העולים מן השטח", נמסר. "בתעשייה ובחקלאות פועלים 33 מפקחי בטיחות". במשרד טוענים כי בשנת 2017 בוצעו כ־200 ביקורי גיהות (פעילות בטיחות מונעת), "לרוב במפעלים עם חשיפות חריגות", ובנוסף "בוצעו כ־40 סקרים מקדימים וניטורים שכללו כ־100 דגימות וכ־200 אנליזות".
