בלעדי לכלכליסט
רשות החברות נגד משרד הביטחון: פועלת לסגירת נצר השרון
החברה שקמה כדי לקלוט את חובות תעש המופרטת ולטהר את אדמותיה הודיעה לפני כמה חודשים על תוכניות התרחבות תמוהות. כעת הוחלט ברשות החברות שאין בה צורך כלכלי, והיא תמוזג בחברה ממשלתית אחרת
התפתחות נוספת בגורלה המוזר של נצר השרון, החברה הממשלתית שהוקמה כדי לקלוט את חובות תעש המופרטת ולטהר את קרקעותיה. חודשים ספורים אחרי שנצר השרון הודיעה על כוונה להתרחב לתחומים נוספים, רשות החברות מבקשת לסגור אותה, ולמזג את פעילותה בחברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה.
- הצרות הפיננסיות של נצר השרון: האם המדינה תגבה 2.4 מיליארד שקל בחזרה?
- תעלומת נצר השרון: מדוע חברה ממשלתית עם גירעון של מיליארדים מתכננת התרחבות?
- על איזה "שיפור" מדבר מנהל רשות החברות ינקי קוינט
כוונות ההתרחבות של נצר השרון נחשפו ב"כלכליסט" ביוני האחרון, כשהחברה פרסמה מודעת דרושים למנכ"ל חדש ‑ והן ועוררו מיד שורה של תמיהות. מצד אחד, נצר השרון שקועה בחובות למדינה ולרשות המסים, ובדו"חותיה רשומה הערת עסק חי. מצד שני, לא ברור לאילו פעילויות היא יכולה להתרחב. בפיתוח קרקעות תעש לצורכי מגורים כבר עוסקת רשות מקרקעי ישראל; ואילו את המשימה שנצר השרון נועדה למלא מלכתחילה ‑ טיהור האדמות שתפנה תעש ‑ יכולה לבצע החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה, שזה תחום התמחותה. חברה זו היא לא רק גדולה יותר, ומעסיקה כ־150 עובדים, אלא נהנית ממילא מתשלום שנתי קבוע מצד המדינה ללא קשר להיקף פעילותה.
ואמנם, בשבועות האחרונים ערך מנהל רשות החברות ינקי קוינט בחינה מחודשת של הסוגיה, בין היתר לאור הביקורת, והחליט לקדם את המיזוג.
שארית של תעש
נצר השרון הוקמה ב־2014 בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2013 להפריט את תעש. באפריל 2014 הסכם בין המדינה, החברה ועובדיה, ובמאי אותה שנה החליטה ועדת השרים על הקמת חברת תעש מערכות, שאליה תועבר הפעילות של תעש, ושהיא זו שתופרט. במקביל הועברו חובות העבר של תעש לחברת נצר השרון. בנוסף, נצר השרון קיבלה לידיה את האחריות על ניקוי וטיהור הקרקעות שעליהן שוכנים מפעלי תעש, וזאת במטרה להשמיש את הקרקעות לבניית פרויקטים של נדל"ן בעתיד. ההסכם, קבע שנצר השרון תוכל להתחיל בטיהור הקרקעות עוד בטרם תפנה תעש מערכות את מפעליה.
חובות החברה יוצרים קושי משפטי לסגור את פעילותה, שכן הצעד יותיר ללא כתובת תביעות פוטנציאליות של עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים כלפי תעש הישנה. בינתיים, נצר השרון היא נטל על צוואר המדינה: לחברה אין מנכ"ל קבוע, והיא מנוהלת זמנית בידי רו"ח רון אורן. בראש הדירקטוריון עומד יקי אנוך, גם הוא מינוי זמני.
ממשיכה לשתות כספים
לאחרונה אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברת 153 מיליון שקל לנצר השרון לביצוע פרויקטים בשנים הקרובות, בנוסף לתקציב שוטף של 8 מיליון שקל בשנה. את 2017 סיימה החברה בהפסד של 3.3 מיליון שקל. באותה שנה היא הוציאה 5.5 מיליון שקל על הוצאות הנהלה וכלליות מתוכם 2.2 מיליון שקל על שכר ו־1.2 מיליון שקל לשכר יועצים ונותני שירותים.