תעלומת נצר השרון: מדוע חברה ממשלתית עם גירעון של מיליארדים מתכננת התרחבות?

הסיפור הבא הוא סיפור על חלם ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד האוצר. לפני כמה שבועות פורסמה באישור רשות החברות הממשלתיות מודעת דרושים לאיתור מנכ"ל לחברה הממשלתית־ביטחונית נצר השרון. כיום החברה מנוהלת באופן זמני על ידי רו"ח רון אורן ובראש הדירקטוריון שלה עומד יקי אנוך, שגם עומד בראש ועדת האיתור שהוקמה לצורך מציאת מנכ"ל.

לפי המודעה, החברה מעוניינת להרחיב בשנים הקרובות את תחומי פעילותה והיקפי פעילותה, כך שהם יכללו גם תשתיות, בינוי ונדל"ן, וכן יצירת שיתופי פעולה עסקיים וגיוס כספים עבור פעילות החברה. כל זאת לצד עיסוקה העיקרי הנוכחי — שיקום וטיהור הקרקעות של חברת תעש מערכות שנמצאת בתהליך הפרטה ושעתידה להימכר לאלביט מערכות של מיקי פדרמן תמורת 1.8 מיליארד שקל. הסכום עוד יכול לגדול, בהתאם לעמידה באבני דרך.

כדי להבטיח את הצלחת ההפרטה, החליטו הגורמים האמונים על תהליך ההפרטה — רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר והכנסת — לפצוח בתהליך של קבורת החובות שתעש צברה לאורך השנים. לנצר השרון יועד תפקיד חשוב בכך.

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. החלטתו אחראית לזינוק בהוצאות המימון של נצר השרון צילום: אוראל כהן

ההתרחבות התמוהה והמודעה החדשה

נצר השרון הוקמה בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2013 להפריט את תעש. לאחר שהושגה התקדמות בדמות חתימה על הסכם בין המדינה, החברה ועובדיה באפריל 2014, התכנסה ועדת השרים במאי של אותה שנה והחליטה על הקמת חברת תעש מערכות שאליה תועבר הפעילות של תעש, ושהיא זו שתופרט. במקביל, חובות העבר של תעש — שכוללים גם התחייבויות מיסוי פוטנציאליות בשל פרויקטים מהעבר ותשלומים לגמלאי החברה — הועברו לנצר השרון.

בנוסף, נצר השרון קיבלה לידיה את האחריות על ניקוי וטיהור הקרקעות שעליהן שוכנים מפעלי תעש, וזאת במטרה להשמיש את הקרקעות לבניית פרויקטים של נדל"ן בעתיד. לפי ההסכם, נצר השרון תוכל להתחיל בטיהור הקרקעות עוד בטרם תעש מערכות תפנה את מפעליה.

על פניו, נדמה שפעילותה של נצר השרון מוגדרת היטב. אם כך, כיצד ובאילו אופנים בדיוק היא שוקלת להתרחב? אפשרות אחת היא אפשרות שנשקלה בעבר — לאפשר לחברה לעסוק בטיהור קרקעות שאינן קשורות לתעש, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה שמימוש האפשרות הזו קלוש, משום שאין בה צורך. כיום ישנה חברה ממשלתית בשם החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה שאמונה על פעילות זו. החברה נהנית מתשלום שנתי קבוע מצד המדינה (ריטיינר), ללא קשר להיקף הפעילות שלה, כך שלמדינה יש אינטרס להעביר אליה כמה שיותר קרקעות לטיהור.

אפשרות נוספת להתרחבות היא לאפשר לנצר השרון להוביל עבודות של פיתוח תשתיות לקראת בנייה למגורים במתחמים שאותם היא מטהרת. לפי התוכניות הקיימות, במתחמים שתפנה תעש יוקמו בעתיד שכונות שבהן עשרות אלפי דירות. אך עבודות פיתוח גדולות מסוג זה מנוהלות כיום ובאופן מסורתי על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי והשיכון, ולא סביר שהגופים האלו יוותרו על פרויקטים בסדר גודל שכזה.

גם אם ישנו רציונל מאחורי רצון ההתרחבות של נצר השרון, עושה רושם שמדובר ברעיון בלתי ישים. ראשית, משום שבפני החברה עומדים אתגרים חשבונאיים גדולים כמו חוב אדיר למדינה, גירעון של 3 מיליארד שקל בהון, הוצאות מימון גבוהות וחשבון פתוח עם רשות המסים (ראו הרחבה במסגרת). בנוסף, בדו"חות החברה ישנה הערת עסק חי. האתגרים הללו מעמידים בספק את היכולת של החברה להתרחב באמצעות גיוס כספים.

שנית, "כלכליסט" פנה לשלל גורמים בהנהלה הבכירה של החברה ובגופים שמפקחים עליה — רשות החברות הממשלתיות והאוצר — ואיש מהם לא אישר כי פעילות החברה תורחב ואף לא ידע לומר מה תהיה תכליתה, אם תורחב.

אנוך אמר כי "זו חברה חדשה שנלחמת על הגבולות שלה מול תעש מערכות. ברגע שתושלם הפרטת תעש מערכות, יתבהרו התחומים שבהם נוכל לפעול". אנוך ציין גם כי אינו יכול להרחיב את ההסבר משום שחלק ניכר מפעילות החברה מסווג. למעשה, בעקבות פניית "כלכליסט" החליט משרד האוצר לשנות את נוסח מודעת הדרושים שפורסמה ולהסיר ממנה את השאיפה להרחיב את פעילותה של החברה.

ייתכן שפתרון תעלומת ההתרחבות מצוי אצל מנהל רשות החברות הקודם אורי יוגב, שאהד את רעיון ההתרחבות של החברה מתוך מחשבה שנצר השרון תוכל לטהר קרקעות באופן יעיל יותר מהגופים הממשלתיים הגדולים. אלא שבאוקטובר 2017 יוגב הוחלף על ידי ינקי קוינט, שכיהן במשך כעשור כיועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל שהפך לרמ"י, ושאינו משתף פעולה עם שאיפות החברה להתרחבות שקיבלו רוח גבית מקודמו.

נפח הפעילות של החברה מצומצם

הצרות הפיננסיות של נצר השרון: האם המדינה תגבה 2.4 מיליארד שקל בחזרה? בקיץ האחרון העמידה המדינה הלוואה שנתנה לנצר השרון, שגולגלה במשך שנים, לפירעון מיידי. עם זאת, גורמים בכירים המעורים בהפרטה של תעש טוענים כי החובות האלו יימחקו ביום שבו תושלם ההפרטה חזי שטרנליכט, תגובה אחת לכתבה המלאה 

כיום נצר השרון אינה מייצרת הכנסות והיא מתוקצבת על ידי האוצר. משום כך, כל הסכם שהאוצר חותם עם החברה על העברת כספים אליה מחייב את אישור ועדת הכספים.

באוקטובר 2016 וביולי 2017 אישרה הוועדה להעביר לחברה בשתי פעימות 11 מיליון שקל לטובת הפעילות השוטפת ו־12.5 מיליון שקל לטובת פרויקטים. הכוונה בפרויקטים היא למלאכת הפינוי והטיהור של הקרקעות שעליהן שוכנים מפעלי תעש ברמת השרון, טירת כרמל, נצרת עילית, רמת בקע, מתחם מגן בדרך השלום בתל אביב, מתחם בית הכרם בירושלים, מתחם נחלת יצחק בתל אביב, מתחם נוף ים בהרצליה, מתחם ביבנה ומתחם במעלות.

לפני שבועיים אישרה ועדת הכספים הסכם חדש עם נצר השרון, לבקשת האוצר. מהבקשה עולה כי התקציב השוטף שהועבר לה עד כה נוצל במלואו. לעומת זאת, מתקציב הפרויקטים נוצלו חצי מיליון שקל בלבד. עם זאת, החברה קיבלה רק 2.5 מיליון שקל מתוך 12.5 מיליון השקלים שאושרו לה לצורך תקציב הפרויקטים. יתרת תקציב הפרויקטים היתה אמורה לעבור לנצר השרון לאחר השלמת הפרויקטים. במילים אחרות, נפח הפעילות הנוכחי של החברה מועט עד כדי לא קיים.

בהסכם החדש שוועדת הכספים אישרה נקבע כי נצר השרון תקבל 10 מיליון שקל מהמדינה. 2 מיליון שקל מסכום זה מיועדים לחקר קרקע במתחם גבעון, 1.5 מיליון שקל לחקירת מי תהום בטירת כרמל ויתר הסכום — 6.5 מיליון שקל — מיועד למימון הפעילות השוטפת.

מימין: מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט ויו"ר נצר השרון יקי אנוך. לא יודעים באיזו התרחבות מדובר צילום: בשמת איבי, עמית שאבי

זה לא מפריע לשלם שכר גבוה לבכירים

נצר השרון היא חברה ממשלתית, ולכן היא אינה מפרטת את הוצאות השכר של הבכירים שלה באופן פרטני, כפי שחברות ציבוריות מחוייבות.

עם זאת, בדיקת הביאורים בדו"חות הכספיים של החברה לסיכום 2017 מלמדת כי חרף הפעילות המועטה של החברה, שכר הבכירים בה אינו נמוך כלל. סעיף הוצאות הנהלה וכלליות ב־2017 הסתכם ב־5.5 מיליון שקל. 2.2 מיליון שקל מסכום זה נרשמו תחת סעיף הוצאות שכר והוצאות נלוות. מעבר לשכר לבכיריה, הוציאה החברה 1.2 מיליון שקל על סעיף "יועצים ונותני שירותים".

רשות החברות הממשלתיות בתגובה: "חברת נצר השרון (לשעבר תעש) החלה לפעול במתכונתה הנוכחית בספטמבר 2016. החברה פועלת לפי מטרות החברה כפי שאושרו לה בהחלטת הממשלה. בעקבות פניות שנתקבלו הרשות פנתה לחברה והמודעה תתוקן כדי להסיר כל אי-הבנה".