בלעדי לכלכליסט
משרד העבודה בוחן דרכים להקל בהעסקת מומחים זרים
צוות שהוקם במשרד שוקל ליצור מסלול מהיר לקבלת היתר למומחים שמגיעים לישראל לתקופה של עד 3 חודשים ולבטל את החובה לשלם למומחים שכר שעומד על פי 2 מהשכר הממוצע במשק לכל הפחות. הצוות צפוי להגיש את מסקנותיו עד סוף השנה
האם בקרוב חברות הייטק או תעשייה שמבקשות להעסיק עובדים זרים בעלי מומחיות שהן מתקשות למצוא בארץ יוכלו לעשות זאת בצורה קלה יותר?
- נתניהו מקדם יבוא עובדים זרים לתיירות בניגוד לכללים של עצמו
- איך קרה ש-1,800 פועלים סינים שנועדו לישראל - נותרו ללא דרישה?
- סוכם מתווה הקלות נוסף למעסיקים שצברו חובות בשל היטל עובדים זרים
צוות לבחינת העסקת מומחים זרים שהוקם במשרד העבודה והרווחה בעקבות החלטת ממשלה מינואר האחרון בוחן בימים אלו מתן הקלות לחברות שמעוניינות להעסיק מומחים זרים, כך נודע ל"כלכליסט". בין ההקלות הנבחנות: מסלול מהיר ("ירוק") לקבלת היתר להעסקה לתקופה של 90 יום וביטול ההתחייבות הקיימת לתשלום שכר כפול מהממוצע במשק.
עם זאת, ההקלות לא צפויות לחול על כל החברות מכל התחומים באופן שווה. ראש הצוות מרדכי אלישע, העומד בראש זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, אמר ל"כלכליסט" כי "הצוות בוחן כעת את כל הענפים במטרה ליצור מודל דיפרנציאלי בכל ענף, בהתאם לכשלי השוק ולצורכי המשק". כמו כן, הצוות יבחן את המדיניות הנהוגה במדינות אחרות בעולם כדי לגבש מודל מתאים. כיום ישנן מדינות שמאפשרות את העסקתם של מומחים זרים רק בענפים מסוימים ואחרות שמנהיגות שיטת ניקוד שמתייחסת לפרופיל של החברה המבקשת ושל העובד הזר, כמו בריטניה.
להערכת אלישע, הצוות יסיים את עבודתו ויגיש את מסקנותיו לשר העבודה והרווחה חיים כץ עד סוף השנה.
מטרת ההקלות: להפחית את הנטל ולהמריץ את המשק
הסיבה להקמת הצוות היא שבמתכונתו הנוכחית, החוק שמאפשר לחברות להעסיק מומחים זרים יוצר נטל רב על החברות ובכך פוגע במטרה שאותה הוא מבקש לקדם - העלאת הפריון במשק באמצעות העלאת הפריון של החברות.
כיום חברה שמבקשת להעסיק עובד מומחה זר לתקופה קצרה (עד 90 יום) או ארוכה יותר נדרשת להגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה. אם הבקשה היא להיתר העסקה לתקופה קצרה, התשובה אמורה להינתן בתוך שבוע, אך במקרים רבים גלגלי הבירוקרטיה עובדים בקצב אטי יותר, מה שעשוי לצמצם את משך הזמן בפועל שבו אותו מומחה יוכל לעבוד בישראל. הבעיה המרכזית בבקשה להיתר לתקופה ארוכה היא אי־הוודאות. מעבר לכך שחודשים עלולים לעבור מרגע שהוגשה הבקשה ועד שההיתר יתקבל, החברה אינה יודעת לכמה זמן יינתן ההיתר, מה שמקשה עליה לתכנן את פעילותה לטווח ארוך - פעילות שעשויה להיות מושפעת באופן דרמטי מהגעתו או אי־הגעתו של אותו מומחה.
בנוסף, החברות צריכות להתחייב בפני הרשות שהשכר שישולם למומחה הזר יעמוד על פי 2 מהשכר הממוצע במשק (כלומר, שכר חודשי של כ־20 אלף שקל) במטרה להבטיח שהעסקתו היא באמת בשל המומחיות שלו ולא על מנת להפחית עלויות.
מספר המומחים הוכפל ורובם מגיעים לתעשייה
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ב־2017 ניתנו 12.3 אלף היתרים להעסקת עובדים מומחים זרים - 7,700 מתוכם ניתנו לטווח ארוך. מדובר בזינוק של יותר מ־150% בהשוואה ל־2014, אז מספר ההיתרים שניתן עמד על 4,800 בלבד. באותה השנה כמעט כל ההיתרים שניתנו היו לטווח ארוך.
כשבוחנים את התפלגות ההיתרים שניתנו ב־2017, ניתן לראות שמרביתם (46%) ניתנו למומחים מענפי התעשייה השונים, הכוללים בתוכם את תעשיית ההייטק המקומית והבנייה; מיעוט יחסי של היתרים ניתנו לזרים שהמומחיות שלהם היא בעבודת כפיים (14%), ומספר היתרים נמוך יותר ניתן לעובדים זרים שהמומחיות שלהם היא ניהול (11%).