נתניהו מקדם יבוא עובדים זרים לתיירות בניגוד לכללים של עצמו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש לעקוף החלטת ממשלה קודמת, שאוסרת על יבוא עובדים זרים אלא במסגרת הסכמים בילטרליים המיועדים למנוע את ניצול העובדים. לפי מידע שהגיע לידי "כלכליסט", נתניהו הנחה את ראש מטהו יואב הורביץ לגבש הסדר שיאפשר לייבא בקרוב אלפי עובדים לענף התיירות לפני שייחתמו הסכמים כאלה עם מדינות המוצא, ולהסתפק בהסדרים זמניים שיערוך משרד החוץ. ההצעה אמורה לעלות על שולחן הממשלה ביום ראשון, ומשרד המשפטים טרם הביע התנגדות.

נתניהו העלה את הרעיון כדי לזרז תוכנית שהגיש לממשלה ביום ראשון שר התיירות יריב לוין לייבא 1,000 עובדים זרים מהודו, מהפיליפינים, מגיאורגיה ומסרי לנקה ‑ מספר שהורחב בהמשך ל־2,000. בדיון הביע נתניהו חשש שאף שההחלטה נועדה להיכנס לתוקף מיד, בפועל העובדים הזרים לא יגיעו לישראל בשנתיים הקרובות בשל הזמן שיידרש לגיבוש ההסכמים הבילטרליים. במקרה קודם, הסכם ליבוא עובדי חקלאות מתאילנד נחתם בסוף 2010, ורק ביוני 2012 הגיעו העובדים לישראל.

חדרנית בבית מלון (ארכיון) צילום: שאטרסטוק

צילום: אלכס קולומויסקי

החשש הוא שוויתור על ההסכמים הבילטרליים יפתח פתח לסחר בבני אדם, שכן גיוס העובדים ייעשה באמצעות חברות כוח אדם. חברות אלה נוהגות לדרוש מהעובדים דמי תיווך בסכומים גבוהים תמורת ההזדמנות לעבוד בחו"ל, ולעתים מנצלות את תלותם בהן כדי לפגוע בזכויותיהם. יתר על כן, לממשלה קשה יותר לפקח על התנהלות החברות האלה, מה שעלול להביא גם לכניסת גורמים עבריינים שישתלטו על השוק.

מה שהמניע את הממשלה להחליט ב־2011 להתיר יבוא עובדים זרים רק בהסכמים בילטרליים לא היה רק הדאגה לזכויותיהם, אלא שורת דו"חות של מבקר המדינה, ועתירה לבג"ץ נגד הממשלה בנושא זה.

אין זו הפעם הראשונה שהממשלה הנוכחית מנסה לעקוף את ההחלטה הזו. ראש מטה הדיור הקודם אביגדור יצחקי נאבק מאז כינון הממשלה להרחיב את היצע העובדים בענף הבנייה על חשבון זכויות העובדים. חרף הביקורת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ורשות האוכלוסין, יצחקי חתם לבסוף על הסכם יבוא לא עם ממשלת סין עצמה, אלא עם ארגון סיני המייצג בין השאר חברות כוח אדם.

ברקע התוכנית ליבוא עובדים נוספים עומד מחסור בכ־3,000 עובדי כפיים בענף המלונאות, לפי גורמים בענף, בפרט באזור המרכז, ים המלח והצפון . באילת המצב השתפר בזכות הוספת 2,000 עובדים מירדן. גירוש מבקשי המקלט החריף את מצוקת בתי המלון, שנדרשו לאחרונה אף לשלם היטל מיוחד על העסקתם באופן רטרואקטיבי, אחרי שהסתמכו עליהם במשך 10 שנים.