היום: מנדלבליט יערוך שימוע לפני כתב אישום לחיים כץ

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יערוך היום (א') בלשכתו בירושלים שימוע לפני הגשת כתב אישום נגד שר הרווחה, חיים כץ, החשוד בביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים.

לשימוע תגיע הסנגורית של כץ, עו"ד נוית נגב, שתציג את טענותיו של כץ שלא ייקח חלק בשימוע. בשימוע ישתתפו גם פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שווקי, ומנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש-גרוס.

על פי כתב החשדות, כץ מכהן בכנסת משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו-2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.

חיים כץ צילום: עמית שעל

בין השנים 2015-2010, התפתחה בין חבר הכנסת דאז כץ לבין חברו, היועץ הפיננסי מוטי בן ארי, מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל של קובי מימון וחיים צוף - חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בן ארי, שהנו מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות של השר כץ, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש.

במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן ארי לשר כץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה. לאור חשד זה הפרקליטות רוצה להעמיד לדין את בן ארי גם על שימשו במידע פנים.

כמו כן, השר כץ ובן ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים.

מוטי בן ארי צילום: עמית שעל

בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על-ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה. הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.

בתמורה לקבלת טובות ההנאה, הפעיל השר כץ את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן ארי. בין היתר, נענה השר כץ לבקשות בן ארי ופעל להעברת הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם, תיקון 44 לחוק ני"ע, ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן ארי ולאקוויטל.

השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח בן ארי, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת עשה תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר דנה בהצעת החוק, ותוך שבן ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה. כל זאת עשה השר כץ בתמורה - לכאורה - לטובות ההנאה שהעניק לו בן ארי, תוך שהוא נוהג במשוא פנים ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק.

מטעם שר העבודה והרווחה חיים כץ נמסר: "בטוח שאחרי הליך השימוע התיק ההזוי הזה יגנז כי אין בו שום דבר עובדתי או משפטי".

השימוע למוטי בן ארי, המיוצג על ידי עו"ד ארז הראל ממשרד גורניצקי ושות', יתקיים ביום רביעי, ה-24.10.