חיים כץ יודע: בשוק ההון אין מתנות חינם

בשוק ההון אין מתנות חינם. זה העיקרון שהנחה את חוקרי רשות ניירות ערך, ובהמשך את הפרקליטות, בפרשה שהובילה היום (ה') להחלטה לזמן את שר הרווחה, חיים כץ, לשימוע לפני הגשת כתב אישום על קבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים. חוות דעת פנימית וחד משמעית של הפרקליטות, שניתחה את הראיות והמליצה להעמיד את השר לדין, הונחה על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כבר לפני כמעט שנה. ועדיין, מסיבה לא ברורה, הוא התמהמה עם החלטה.

החקירה החלה בחשד לשימוש במידע פנים על ידי השר חיים כץ, בתיווכו של היועץ הפיננסי וחברו הקרוב מוטי בן ארי סביב עסקת המיזוג של נצבא ואיירפורט סיטי. העובדות היו ברורות. בן ארי, לשיטת הרשות איש פנים בקבוצת האנרגיה והנדל"ן אקוויטל של קובי מימון, כמי שניהל מאז 1999 את תיקי ההשקעות שלה, נחשף למידע על תוכנה של הצעת המיזוג. ביחד עם כץ, ועל אף אזהרה מפורשת מהחברה לא לעשות שימוש במידע זה, בן ארי רכש מניות של נצבא לחשבונותיו הפרטיים, ולאחר פרסום ההודעה המניה זינקה ב-17.5%. השניים גרפו רווח קל של 290 אלף שקלים.

המקרה הזה, כך התברר ככל שהחקירה העמיקה, היה רק קצה הקרחון. הטיפ המוצלח, שלווה במקרה הנקודתי הזה על פי החשד גם בביצוע עבירה של מסירת מידע פנים על ידי בן ארי לכץ, לא היה היחיד. בן ארי נתן לכץ בן השנים 2010-2015 הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות בתדירות כה גבוהה, כך שבפועל הוא ממש ניהל לו אותו. מידע פנים או לא, הוא צ'יפר במשך שנים את כץ.

מימין: מוטי בן ארי וחיים כץ צילומים: עמית שעל

כץ, כפי שחשפו עדויות שפורסמו ב"כלכליסט", הרבה לפקוד את משרדו של בן ארי במגדל נצבא בפתח תקווה, והשניים שוחחו על מניות. בן ארי, כך העיד בין היתר אחד מעובדיו, ייעץ לו לגבי מניות ונתן לו טיפים רבים על ההשקעה בשוק ההון, שליטת הרשות היו שווים לכץ כאמור הרבה כסף.

ולא רק טיפים, אלא גם מה שקרוי בשפת שוק ההון "חילוץ". בן ארי, כך לשיטת החוקרים, גם רכש מכץ בבורסה מניות שהסבו לא הפסדים.

חברים חברים, אבל בן ארי לא קיבל שום תמורה כספית מכץ על העבודה הזאת שהיא מטה לחמו. הייעוץ והניהול של התיק גם לא נעשו במסגרת שום הסכם פורמלי. כץ מצדו קיבל מידע איכותי ושירות בחינם ממומחה בשוק ההון. מידע, שעל אף שהוא אינו בהכרח מידע פנים, הניב לו מיליוני שקלים. וזאת כבר, לשיטת החוקרים, הייתה טובת הנאה מתמשכת ושיטתית ברמה של מתן שוחד לעובד ציבור.

בשלב זה, ולאור העובדה שכץ לא חשף שבן ארי הוא מנהל השקעותיו בפועל, גם כל מעורבות שלו במסגרתו עבודתו כח"כ בנושא הקשור, באופן ישיר או עקיף, לבן ארי, הכניסה אותו לשיטת החוקרים למצב של ניגוד עניינים. וניגוד העניינים הזה גם התממש לשיטתם בפועל, מה שהוביל להחלטה להעמידו לדין על מרמה והפרת אמונים.

כץ קידם ב־2011 ביחד עם בן ארי את תיקון 44 לחוק ני"ע, שלפיו חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי האג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה.

בתיקון אין פסול מבחינה ציבורית, אך לבן ארי, היה גם אינטרס אישי לכאורה בתיקון כי שימש גם כנציג בעלי אג"ח בכמה חברות. בן ארי גם הגיע לכנסת לדבר בשבחו של התיקון בוועדה שעמד בראשה לא אחר מאשר חברו כץ. השניים לא חשפו את הקשר ביניהם וכץ אף ננזף על כך בדיעבד על ידי ועדת האתיקה של הכנסת.

וכך, כמו שקורה לא פעם בחקירות פליליות, כשחופרים לעומק מגלים הרבה שלדים. מה שהחל כחקירת הדגל של רשות ני"ע בחשד לביצוע עבירות ני"ע של בן ארי, בצוותא עם כץ, הפך תוך שבועות ספורים לחקירה בחשד לביצוע עבירות חמורות על טוהר המידות.