ישראל כץ השיק מוקדם מדי את רכבת התקלות
דו"ח המהנדס שקבע כי מערכת החשמל נבנתה עקום 4 חודשים לפני ההשקה; תקלת החשמל בקטר שחזרה בתקופת ההרצה ושיתקה את הקו שלשום; המוסך שמתנהל כמו סדנא מאולתרת; ושאילת הקרונות מהפריפריה בצפון שיוצרת צפיפות בלתי נסבלת. כל הטעויות שעשה שר התחבורה בדרך להשקה הכושלת של קו הרכבת החשמלית מירושלים לת"א
חצי קו הרכבת המהיר מירושלים לנתב"ג, שהושק בקול תרועה רמה לפני כחודש, סובל מאז משורה של תקלות שעברו מזמן את רף הסבירות הסטטיסטית. מעבר לעובדה ש־150 נוסעים נתקעו שלשום במנהרה בדרך לירושלים ונאלצו לחכות לקטר שימשוך אותם בחזרה לנתב"ג רק כדי לצאת משם שוב ולהגיע ליעדם באיחור של שעתיים וחצי, היו גם השבתות בשל תקלות על המסילה, צינור מים שהתפוצץ וסתם איחורים שהרגיזו את הנוסעים. אגב, מתברר שלקטר המושיע משלשום בכלל אסור לנסוע במנהרה מפני שהוא מופעל בדיזל וזה מנוגד להוראות הבטיחות.
- התקלות לא נגמרות - רכבת ישראל שוב ביטלה הבוקר נסיעות בקו ירושלים
- בעקבות תקלה ברכבת: המסע מנתב"ג לירושלים ארך 3 שעות
- לאחר שהושבת במשך כחמש שעות: קו הרכבת לירושלים חזר לפעול
התקלה שהתרחשה שלשום נבעה ככל הנראה ממערכת החשמל: הפנטוגרף, החלק שמבצבץ מגג הקטר ואמור לקבל מתח מקווי החשמל שמפוזרים לאורך הקו, קיבל זרם חלקי בלבד. לא ברור למה. הזרם החלקי הזה גרם לו, כחלק ממנגנון הבטיחות שלו, להוריד את השאלטר ולדומם מנוע במקום. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שזו לא הפעם הראשונה שתקלה כזאת מתרחשת, ומקרים דומים קרו בתקופת ההרצה הקצרה שבוצעה לחצי הקו הזה.
ברכבת טוענים שבדיוק בשביל זה מבצעים הרצות, כדי לתרגל ציוד, אבל הם עדיין לא יודעים או לא רוצים להסביר שני דברים: אחד הוא שאם המדינה חיכתה לקו הזה 17 שנה, אולי היה עדיף לחכות עוד כמה חודשים ולפתוח את הקו כשהוא מוכן לנסיעה, והשני הוא מתי יסתיימו באמת העבודות והקו יושק באופן מלא ויספק נסיעות מירושלים לתל אביב ב־28 דקות.
5 קטרי דיזל גוררים ציוד חשמלי
כל התקלות האלה הן בבחינת הכתובת היתה על הקיר, והנה עוד סיפור שיעזור להמחיש את זה. ב־10 באפריל השנה, חמישה חודשים לפני ההשקה הרשמית שערך שר התחבורה ישראל כץ לקו הרכבת המהיר מירושלים לתל אביב שמגיע רק עד נתב"ג, שלח אחד ממהנדסי הפרויקט מכתב בהול לשורת גורמים ומפקחים, ובו טען שחלק ממערכת החשמל של הרכבת נבנתה לכאורה באופן עקום.
"קונסטרוקציית שלושת מגדלי הפורטל של חברת החשמל שבוצעה בפועל באתר, בוצעה שלא על בסיס התוכניות", כתב המהנדס, וציין גם שהעבודה הושלמה ללא אישורו. בהמשך הודיע שלאור זאת הוא מסיר מעצמו כל אחריות לעבודות שהוזמנו ממנו. בדיעבד התברר שהאזהרות ששיגר לא עוררו את רעידת האדמה המבוקשת, והעבודות נמשכו כרגיל עד להשקה החגיגית.
בנימין נתניהו וישראל כץ בחנוכת קו הרכבת החדש בין ירושלים לת"א צילום: אוהד צויגנברג
והנה עוד סיפור, מטריד וחלמאי לא פחות. המוסך שאמור לטפל בציוד החשמלי של הרכבת לא גמור, ויש מי שמגדירים אותו כ"סדנא מאולתרת". מדובר במוסך משוכלל וראשון מסוגו בישראל, אבל משום מה הוא צפוי להתחבר לרשת החשמל הארצית רק במרץ 2019. מה עושים בינתיים? עובדים עם גנרטור מקומי, שמופעל בכל פעם שיש לבצע עבודות תחזוקה. אלא שהגנרטור לא תמיד מצליח להתמודד עם העומס, ואז כולם יושבים ומחכים שעתיים עד שיגיע להספק המלא שלו.
לפעמים הוא אפילו קורס מרוב מאמץ, ושוב כולם יושבים ומחכים שיחזור לפעולה.
ואם כל זה לא מספיק, אז כדי להכניס את הציוד החשמלי למוסך הלא גמור בלוד, מחברים אליו חמישה קטרי דיזל שגוררים אותו פנימה כמו ציוד של אלטע זאכן. האם כך אמור להיראות קו הרכבת החשמלי הראשון בישראל? ממש לא. סמנכ"ל משרד התחבורה קובי בילשטיין אמר אתמול שבתוך כמה שבועות הקו יגיע לתל אביב עם חשמול מלא, אלא שזו הכרזה שאף אחד בסביבת הרכבת לא מוכן לחתום עליה, אפילו בעילום שם.
הרכבת מירושלים לת"א. בינתיים הרבה תקלות צילום: עמית שאבי
לאף אחד אין אומץ להגיד לישראל כץ את האמת
אבל במשרד התחבורה מסרבים להסתכל על החצי הריק של הכוס. למרות שהקו נמרח כבר 17 שנה ולמרות שהתקציב שלו הוכפל ומגיע כבר ל־7 מיליארד שקל, מתעקשים שם שמדובר בפרויקט מדהים שרק סובל מכמה מחלות ילדות. לראיה, לשיטתם, אם הקו היה אמור עד היום להשלים 642 נסיעות ו־589 מהן הסתיימו בהצלחה - אז הכל בסדר.
אבל גלי ההדף של השירות הלקוי ללקוחות לא מסתיימים בקו לירושלים. כדי להפעיל את הקו, הרכבת שאלה קרונות מקווים אחרים, בעיקר בפריפריה הצפונית, והנוסעים שם נתקלים בצפיפות נוראית לאורך כל שעות היום. השבוע גם החלה שנת הלימודים האקדמית, והתוכנית של כץ להקל על הסטודנטים באמצעות הנחות וקווים מועדפים התנפצה אל קרקע המציאות. לא סביר שהלומדים באוניברסיטת תל אביב, חיפה, הטכניון ויתר המוסדות יראו ברכבת כלי תחבורה נוח ויעיל.
הבעיה העיקרית היא שאף אחד מבכירי הרכבת או משרד התחבורה לא מעז לומר לכץ את האמת. כאילו בחודש האחרון כולם הפכו אילמים. בינואר האחרון עמד כץ מול המצלמות והבטיח שהקו ייפתח בפסח, מה שכמובן לא קרה. זה שהשר טעה זו בעיה אחת, אבל זה שאף אחד מהבכירים שסביבו לא לקח אותו הצידה ואמר לו שהוא טועה ומטעה את הציבור, זה כבר סיפור אחר.
ולכן האחריות לבלאגן התחבורתי הזה לא מוטלת אך ורק לפתחו של משרד האוצר והשר משה כחלון, אלא גם לפתחם של בכירי הרכבת שלא מצליחים לגייס די אומץ כדי לצעוק שהמלך עירום.
הקו המהיר לירושלים הוא פרויקט חשוב מאין כמוהו. הוא אמור להוריד מכוניות מהכביש ולשרת את כל מי שזקוק לתנועה מהירה בין עיר הבירה לבין בירת העסקים. אבל אחרי חודש ההשקה, התחושה היא שאולי היה עדיף כבר להשאיר את הקו הישן שעבר דרך בית שמש. אולי הוא לקח שעה ועשרים דקות לכל כיוון, אבל לפחות הוא נסע ולא העניש את תושבי הפריפריה.
בשורה התחתונה, פרויקט התשתית הרכבתי הכי גדול שהיה פה קרוב מאוד לברוח לכולם מהידיים. לא בכדי מתפללים חלק מבכירי משרד התחבורה לבחירות מוקדמות שיורידו מהם את האחריות ויגלגלו את הבלאגן אל השר הבא.
