ה"חרב המונפת" מעל ראשי החשודים בפלילים היא עינוי דין חמור

לפני מספר שבועות חתמה שרת המשפטים על תקנות חדשות בסדר הדין האזרחי, תקנות שמטרתן המרכזית למנוע את עינוי הדין הנגזר על המתדיינים בבתי המשפט – עינוי דין בשל התמשכות ההליכים המשפטיים והעובדה כי צדק מאוחר הוא במקרים רבים לא צדק. הבסיס לתקנות הוא מובן וחשוב. כמי ששימש כיועץ לוועדה הראשונה שהוקמה בעניין אני בטוח שיש לעשות הכל בכדי למנוע את עינוי הדין וסבלם של המתדיינים הבאים בפתחו של בית המשפט. והסבל קיים.

אבל סבל נוסף, לא פחות גדול, הוא מנת חלקם של אותם מי שרק חשודים בהליכים פליליים ונפתחת חקירה בעניינם. חקירה כזו יכולה להימשך על פני שנים. מדובר בסבלם של אותם נחקרים, אותם מי שלגביהם עוד אין החלטה באם בכלל ייכנסו לטרקלינו של בית המשפט. הם עדיין מחוץ למשכן המשפט אבל חרב גדולה ומאיימת מתנפנפת מעל ראשיהם. מדובר, למעשה, בחרב דו ראשית. ראש אחד – החקירה. חקירה האם יש מקום בכלל להמליץ על הגשת כתב אישום. הראש השני – לאחר ההמלצה. במידה והוחלט על העברת התיק לפרקליטות הרי יש לחכות להחלטת הפרקליטות. מדובר בחרב דו ראשית המונפת, במקרים רבים, במשך שנים מעל ראשם של חשודים.

כאמור, לצד עינוי הדין שקיים למתדיין בתיק אזרחי (ולצורך הקטנת עינוי הדין, הסרבול והתמשכות ההליך המשפטי הותקנו אותן תקנות) הרי יש לתת את הדעת לעינוי הדין, לסבל, לעוגמת הנפש שהוא מנת חלקם של כל אותם חשודים שחקירות לגביהם מתנהלות לעיתים במשך שנים ארוכות וכאשר באותה תקופה חייהם אינם חיים. הזמן מבחינתם עצר מלכת. הסבל שלהם לא פחות גדול. הסבל מתחיל זמן רב לפני שמוגש הליך משפטי – הליך שלא תמיד מוגש. לא מעט חקירות נפתחות בקול תרועה רמה ומסתיימות בקול ענות חלשה, לעיתים אף בלי קול. סבלם עלול להמשך גם בתקופה בה התיק עובר מהמשטרה לפרקליטות בכדי שתתקבל החלטה סופית בנוגע להגשת כתב אישום.

משרדי יחידת להב 433. לעתים חקירות שנפתחות בקול תרועה רמה מסתיימות בקול ענות חלושה צילום: אבי מועלם

מדובר בסבל שנגרם כתוצאה מאותו איום כללי בהגשת כתב אישום, איום שאין יודעים אם הוא ממשי או בבחינת עננה שחורה שתתפוגג כאילו ולא היה כלום. החשודים מתהלכים במשך תקופה ארוכה כאשר מעל ראשם מונפת חרב. במקרים לא מעטים מדובר בתיקים מתוקשרים בהם מתנהלות חקירות ארוכות שלעתים מודלפות לתקשורת ולעתים הדבר נעשה באופן מגמתי. עצם הנפת החרב מביאה להרס חיים, קריירות ומשפחות. אנשים נאלצים להתפטר ממקום עבודה. אנשים לא יכולים או לא רוצים להיאבק על תפקידים ציבוריים ועוד. אנשים נאלצים לעזוב תפקידים ומשרות ובכדי להתחיל את המאבק המשפטי שמכתים אותם כבר בשלב זה. מקרים לא חסרים.

החרב המונפת מעל ראשו של החשוד בפלילים מסוכנת והרסנית לא פחות מדקירתה של החרב האמיתית. לאור זאת, ובמקביל לתקנות החדשות בסדר דין אזרחי, יש לקבוע גם גבולות, מועדים, תקנות חדשות גם שלב בו מתקיימות חקירות, השלב בו אמורה להתקבל החלטה באם להגיש כתב אישום. המחוקק חייב למצוא פתרון שימנע את עינוי הדין, גם לשלב הזה ולבטח בהליך הפלילי. אסור להשלים עם מצב שחקירה באם להגיש כלל המלצה להגשת כתב אישום תשתרע על פני שנים. זה עינוי דין חמור. אסור להשלים עם מצב שההחלטה באם להגיש כתב אישום, לאחר שלב החקירה, תימשך לאורך שנים. אסור להשלים עם מצב שאנשים מוצאים עצמם במחול של חקירות, חשדות כשאין שום מגבלה לגבי זמן החקירה או ההחלטה באם להגיש כתב אישום. מבחינת כל אותם אנשים, במרבית המקרים, הזמן עצר מלכת.

יש להשלים את המהלך שנעשה בנוגע למצב המשפטי לאחר הגשת תביעה (תקנות סדר הדין החדשות) ולגשת, ללא דיחוי, למציאת פתרונות לצמצום את נזקיה של החרב המונפת.

הכותב הינו עורך דין מסחרי, מתמחה בייצוג בערכאות משפטיות