הלמ"ס שכחה לבקש עוד חצי מיליארד שקל למימון המפקד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) דורשת ממשרד האוצר תוספת של חצי מיליארד שקל למימון מפקד האוכלוסין לשנת 2020, שהעבודה עליו צפויה להימשך כחמש שנים. ל"כלכליסט" נודע שבלמ"ס מבקשים לקבל 140 מיליון שקל מהתוספת הזו כבר בשנה הבאה.

באוצר מסרבים בינתיים לדרישה, ומזכירים שתקציב המדינה ל־2019 אושר בכנסת כבר בחודש מרץ האחרון, ובו הוקצו ללמ"ס 225 מיליון שקל. לפיכך כל תוספת לארגון תחייב קיצוץ בסעיפים אחרים.

יתר על כן, בהיעדר מקור תקציבי, אין לאוצר אפשרות חוקית להתחייב לתוספת בתקציבי השנים הבאות. זאת משום שחוק הנומרטור אוסר על הממשלה להתחייב להוצאות עתידיות אלא אם כן מובטח להן מקור תקציבי לשלוש השנים הבאות.

מפקד האוכלוסין של שנת 2020 עתיד להיות המפקד השלם הראשון שנערך בישראל מאז שנת 2008. הוא אמור ליצור תמונה מלאה ועדכנית של אוכלוסיית ישראל מבחינה דמוגרפית, כלכלית וחברתית. כמו במפקדים קודמים, איסוף המידע יתבסס על חלוקת שאלונים מדלת לדלת בשילוב סקרים טלפוניים, ואמור להתחיל בראשית 2021 ‑ עם צאת השנה שבה עוסק המפקד.

הסטטיסטיקן הלאומי פרופ' דני פפרמן צילום: יבגני פלקון/ למ"ס

בלמ"ס טוענים שללא תוספת המשאבים לא יוכלו לממן את כוח האדם והפעולות הדרושים לאיסוף הנתונים ועיבודם: סוקרים, הדרכות, רכישת ציוד וניסויים מקדימים. כדי לעמוד באתגר הם מבקשים לצרף ל־700 עובדי הלשכה הנוכחיים יותר מ־100 תקנים חדשים, וכן 240 תקנים זמניים לשנה עד שנתיים.

מדוע עלתה הדרישה רק כעת? אנשי הלמ"ס מתעקשים שהעלו את הדרישה בפני אנשי האוצר פעמים רבות בעבר, אבל באוצר מכחישים זאת וטוענים שמעולם לא קיבלו בקשה ברורה.

יתר על כן, טוענים באוצר, בשנתיים האחרונות קיבלה הלמ"ס כ־11 מיליון שקל לעריכת פיילוט של מפקד במודל יעיל יותר: "מפקד מתגלגל", שבו סוקרים מדי שנה כ־20% מהאוכלוסייה. בשיטה זו העסקת העובדים יציבה יותר, המערכות קבועות, ואין צורך ליצור מנגנון חדש ומורכב מדי כמה שנים. בלמ"ס כבר התנסו בשיטה זו, אבל הניסוי נפסק עם מינוי הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס הנוכחי פרופ' דני פפרמן. בלמ"ס מתנגדים למפקד המתגלגל שכן הוא מנוגד לגישה המסורתית, שבה כל הנתונים שנאספים נכונים לתאריך אחד.

אנשי האוצר, לעומת זאת, מבקרים את הדרכים המיושנות שנקטה הלמ"ס במפקדי אוכלוסין קודמים. לדעתם, שימוש בכלים הדיגיטליים הקיימים היום יאפשר ללמ"ס לאסוף נתונים מדויקים יותר ובאופן יותר חסכוני. חברות גלובליות כמו גוגל או פייסבוק, הם אומרים, אוספות עלינו יותר מידע מזה שיש בידי הלמ"ס ‑ ובקלות רבה יותר.