העליון החמיר את העונש: נוחי דנקנר נשלח לשלוש שנות מאסר; "אני מופתע ומאוכזב"

בית המשפט העליון בהרכב השופטים ניל הנדל, דוד מינץ וג'ורג' קרא, דחה הבוקר (ד') את הערעור של איש העסקים נוחי דנקנר ושל בנקאי ההשקעות איתי שטרום, שהורשעו בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות. העליון החמיר את עונשו של דנקנר ל-3 שנות מאסר ואת עונשו של שטרום לשנתיים. הקנסות נותרו על כנם: דנקנר ישלם 800 אלף שקל ושטרום 500 אלף שקל. השניים ייכנסו לכלא ב-2.10.

נוחי דנקנר מסר בתגובה: "אני מופתע ומאוכזב מההחלטה. בשעה קשה זו אני שואב כוח ממשפחתי, חברי, ואהבתי למדינה. אני מאחל לעם ישראל שנה טובה כתיבה וחתימה טובה".

לפסק הדין המלא לחצו כאן  

המחוזי גזר על דנקנר שנתיים מאסר בפועל וקנס של 800 אלף שקל ועל שטרום 12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 500 אלף שקל. פסק הדין נשלח במייל ולא התקיים ישיבה באולם בית המשפט העליון.

השופט הנדל כתב בנוגע לסוגיית המניע, כי אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי שאכן היה לדנקנר מניע להשפיע על מניית אי.די.בי, אך הדגיש כי עצם קיומו של מניע להשפיע על השער "אינו סוף פסוק, אלא רק תחילתו של המסע". הוא כתב כי "ההנפקה הייתה בעל חשיבות רבה לדנקנר ולחברת אי.די.בי. נתון זה עשוי ללמד על קיומו של מניע לדנקנר להשפיע על שער המניה, על מנת שההנפקה לא תיכשל. קיומם של פתרונות אחרים אינו גורע מעובדה זו. לא הוכחה כראוי הטענה הקשה לפיה המשקיעים בהנפקה היו אדישים למחיר המניה בשוק, אף אם חלקם הקטן אכן לא נתן למחיר חשיבות רבה. אמונתו של דנקנר כי ההנפקה תצליח בגיוס למעלה מהסכום הדרוש לפירעון סדרות האג"ח בשנת 2012, אינה גורעת מהמסקנה בדבר קיומו של מניע להשפיע על השער, לצורך הבטחת הצלחה זו, ולצורך גיוס הון נוסף לפירעון סדרות אג"ח בשנת 2013".

נוחי דנקנר, הבוקר, מחוץ לביתו. צילום: משי בן עמי

בנוגע לשיחת הטלפון לבנק הבינלאומי, כתב השופט הנדל כי אין חולק ששטרום אכן קיים שיחה עם מנהלת מחלק שוק ההון בבנק הבינלאומי וביקש לקבל אשראי בסך 15 מיליון שקל, ולאחר שסורב פנה לדנקנר ש"יזרוק מילה טובה" ובעקבות פנייתו של שטרום, התקשר דנקנר לבנק וביקש ממנו לאשר את האשראי לשטרום ואשראי זה אכן ניתן לאחר השיחה.

נוחי דנקנר הבוקר ליד ביתו צילום: אוראל כהן

עו"ד גיורא אדרת ליד ביתו של דנקנר צילום: אוראל כהן

הבת של נוחי דנקנר רונה בכניסה לביתו צילום: אוראל כהן

בנו של נוחי דנקנר, עומר, מגיע לבית המשפחה צילום: אוראל כהן

השופט הנדל דן בשאלה "האם ניתן ללמוד מהשיחה על תכנית משותפת להשפעה על השער?" וכתב כי התמונה הכוללת "תומכת במסקנת בית משפט המחוזי לפיה נכונותו של דנקנר להירתם לעזרת שטרום ולסייע לו בהשגת אשראי, תוך שהוא יודע שאשראי זה מיועד לרכישת מניות בשוק ולא בהנפקה, וללא כל ניסיון לשכנע את שטרום להשתתף בהנפקה – מצביעה על קיומה של תכנית להשפעה על השער. השופט הנדל ציין כי משך השיחה הקצר והעובדה שדנקנר סירב לערבות אישית לא מעיבים על מסקנה זו".

בהמשך, דן השופט הנדל במשמעות הפניית המשקיעים אל שטרום. "אחת מהקביעות המרכזיות בהכרעת הדין המרשיעה עניינה סוגיית המשקיעים שהפנה דנקנר אל שטרום, על מנת שירכשו ממנו מניות אי.די.בי בעסקאות מחוץ לבורסה. מוסכם כי חמישה משקיעים רכשו משטרום מניות כאמור, בסך של למעלה מעשרה מיליון שקל. המחלוקת היא לגבי משמעות רכישות אלו", כתב.

עו"ד צילי נוה צילום: שאול גולן

השופט הנדל הסביר כי חשיבותה של סוגיית הפניית המשקיעים הינה ביכולת ללמוד מכך על כוונתו של דנקנר להשפיע על השער. הוא כתב כי קיום הכוונה יכול להילמד מהתשובה על השאלות האם דנקנר באמת האמין כי אין בכוונת המשקיעים להשתתף בהנפקה? והאם רכישת המניות משטרום על ידי המשקיע נעשתה כטובה לדנקנר או מסיבה אחרת?

"אם יוכח שאכן זו הייתה אמונתו, אזי התזה שהעלתה ההגנה ביחס לעזרה החברית לשטרום, עשויה להיות סבירה. מנגד, אם יוכח שלא כך הדבר, אזי המשמעות היא שדנקנר הפנה את המשקיעים אל שטרום על פני השתתפותם בהנפקה, מה שמלמד על כוונתו להשפיע על השער, באופן המתיישב עם תזת התביעה", כתב השופט הנדל.  

מזכירתו של דנקנר, כוכי חורש, מגיעה הבוקר לביתו צילום: אוראל כהן

"ברם, אף אם האמין דנקנר שאין בכוונת המשקיעים להשתתף בהנפקה – עדיין ייתכן שניתן ללמוד מהפנייתם על כוונת דנקנר להשפיע על השער. הסיבה לכך היא שקשה להסביר את מוכנותו של משקיע לרכוש מניות משטרום, אם בכל מקרה לא היה ברצונו לקנות מניות של אי.די.בי בהנפקה – אלא אם אותו משקיע עשה זאת כטובה ועזרה לדנקנר. הסכמתו של משקיע לקנות מניות למרות שלא רצה בכך, עשויה ללמד כי לדנקנר היה אינטרס חזק ברכישה, והדבר נעשה כטובה אישית עבורו מצד המשקיע".

לאחר ניתוח מעמיק כתב השופט הנדל כי בנוגע להפניית ויליגר נדחית הטענה לפיה דנקנר האמין שהוא לא מתכוון להשתתף בהנפקה, וזו הסיבה שהפנה אותו אל שטרום, וכי להפניית בן דב ובארינבוים אל שטרום לצורך רכישת המניות לא ניתן הסבר משכנע, אף אם מקבלים את הטענה כי דנקנר חשב שאין בכוונתם להשתתף בהנפקה.

בסיכמו של חלק זה כתב השופט הנדל כי "כל חמשת המשקיעים הופנו על ידי דנקנר אל שטרום, מרביתם על פני רכישה בהנפקה, ומיעוטם כטובה ועזרה לדנקנר. כך או כך, ניתן ללמוד מהפניית המשקיעים על רצונו של דנקנר לסייע לשטרום למכור את המניות שרכש ביום הראשון להנפקה בסך 15 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, על מנת ליצור נזילות לטובת המשך רכישת מניות בבורסה. מסקנה זו מעוגנת בממצאים העובדתיים והראיות שהוצגו במשפט, המובילים לדחיית הסברים חלופיים שהעלה דנקנר, אשר אף לא תואמים תמיד את עדותו הוא בחקירה".

"שתיקתו של דנקנר בחקירה מחזקת אף יותר את ההרשעה"

השופט הנדל דן בהתבטאויותיו השונות של דנקנר לאורך החקירה וההליך המשפטי וכתב כי "בצדק קבע בית משפט המחוזי שבאמירותיו של דנקנר ישנה ראשית הודאה, או למצער כי בדבריו טמון חיזוק לממצא המפליל ביחס לכוונתו להשפיע על השער", והוסיף כי אם לא די באמרותיו של דנקנר, הרי ששתיקתו בחקירה מחזקת אף יותר את ההרשעה.

השופט התייחס בהרחבה ל-9 הדקות בהן בחר דנקנר לשתוק בחקירתו ברשות לניירות ערך. "מדובר באפיזודה אשר בתחילתה נשאל דנקנר שאלה פשוטה ביותר, המנקזת לתוכה את עיקר מהותו של התיק – "ביקשת מאיתי שטרום שיפעל במניה?". זוהי שאלה פשוטה שהתשובה עליה אמורה להיות בינארית – כן או לא. באופן מפתיע למדי, דנקנר לא השיב על השאלה במשך תשע דקות שלמות, אשר בסיומן ביקש להתייעץ עם עורך דינו, והחקירה הופסקה", כתב השופט.

השופט הנדל תיאר את השתלשלות העניינים: "במהלך תשע הדקות דנקנר עבר לסירוגין בין שתיקה רועמת, לבין אמירות מתחמקות ששברו את השתיקה. תשובתו הראשונה לשאלה האמורה הייתה: "אני רוצה לנסות להיזכר". אחרי שתיקה ארוכה ומספר אמירות חסרות משמעות לשאלה, נשאל דנקנר על ידי החוקר: "איתי שטרום מציע לך שהוא יפעל במניה?". גם לשאלה זו דנקנר לא השיב, אלא אמר: "איתי אמר לי שהוא קנה מניות, אני מנסה ל... אני מנסה לשחזר אם...". הדקות חלפו להן תוך שדנקנר חוזר על אמירות כגון: "אני מנסה לשחזר את זה. אני באמת מנסה לשחזר" לאחר תשע דקות, במהלכן לא השיב דנקנר על השאלה האם ביקש משטרום "לפעול במניה", עצר דנקנר את החקירה וביקש להתייעץ עם עורך דינו. בזמן שהמתינו החוקר ודנקנר לבואו של עורך הדין, שאל החוקר את דנקנר האם הוא מוכן שימשיכו בינתיים, ודנקנר השיב שהוא מוכן להמשיך "בסוגיות אחרות'".

לעומת כל המתואר, ציין השופט הנדל כי כאשר נשאל דנקנר את אותה השאלה במהלך עדותו בבית המשפט השיב בשלילה מיד ובאופן חד משמעי.

"לא קל, בלשון המעטה, להסביר את תגובתו של דנקנר לשאלה הישירה שהפנה אליו החוקר בחקירתו. לכאורה התשובה לשאלה צריכה להיות פשוטה ומצופה שהיה משיב כי לא ביקש משטרום "לפעול במניה", אם אכן לא היה כל ספק בכך. ניתן אומנם להבין תגובות שונות של נחקר אשר מצוי בסיטואציה מלחיצה ולא פשוטה של חקירה – אך העובדה שבמשך תשע דקות הנחקר לא מצליח להשיב לשאלה פשוטה, המצאת בלב הסוגיה הפלילית, אומרת דרשני", כתב השופט הנדל. "שתיקתו האמורה של דנקנר, ואי יכולתו לספק תשובה פשוטה לשאלה פשוטה – מחזקים את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי דנקנר התכוון להשפיע על השער המניה, ופעל יחד עם שטרום לשם כך", כתב השופט הנדל.

בסיכום הדברים כתב השופט הנדל כי ברקע ניצבת הבורסה אשר "מהווה "כביש שש" של הכלכלה הישראלית. עסקינן בכביש בין-עירוני החוצה את המדינה. אומנם ישנם כבישים נוספים בארץ, אך כוחה של הבורסה בכלכלה הישראלית המודרנית רב מאוד, בשל השפעתה על יתר נתיבי הכלכלה, לרבות פעילויות שאינן נסחרות בה. האיסור על השפעה על השער בדרכי תרמית נועד לשמור על טוהר ההליך הכלכלי. תכלית העבירה היא בהכרה כי המשפיע על השער בדרכי תרמית, עלול גרום נזק של ממש למעגלים שונים, כאדוות המתפשטות במי החברה".

בבוקר עוד קיוו לטוב בבית דנקנר

לבית של משפחת דנקנר ברחוב שבט מנשה הרצליה פיתוח הגיעו הבוקר בני משפחה ועוזרים. הבאים סרבו לדבר עם עיתונאים. עו"ד גיורא אדרת, עורך דינו של דנקנר, מסר עם כניסה לביתו כי "מקווים לטוב", וביקש להמתין עד קבלת ההחלטה.

הסניגורים של דנקנר ושטרום קיבלו שלשום שיחת טלפון מבית המשפט העליון: האם תעדיפו לקבל את פסק הדין בערעור באולם או במייל. סניגורי דנקנר, גיורא אדרת, מיכל רוזן-עוזר ואפרת ברזילי, אישרו את אופציית המייל. הסניגוריות של שטרום, איריס ניב סבאג ונוית נגב, התלבטו ארוכות והצטרפו לבסוף לעמדה זו. במידה רבה מדובר בהפתעה. בעליון מקובל לקרוא פסקי דן פליליים בנוכחות הנאשמים.

השניים הורשעו בכך שבסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

דנקנר הורשע גם בעבירות של הצגת פרט מטעה בתשקיף ודיווח כוזב במטרה להטעות משקיעים כדי לסייע להנפקה שביצעה אי.די.בי בפברואר 2012.

איתי שטרום הבוקר יוצא מביתו צילום: יאיר שגיא

איתי שטרום ואשתו הבוקר צילום: יאיר שגיא

כבוב: "הפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית"

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב ניתן בחודש דצמבר 2017 ע"י שופט המחלקה הכלכלית חאלד כבוב. על דנקנר נגזרה גם שנת מאסר על תנאי.

בגזר הדין כתב השופט כבוב כי "שוק הון הוגן מניח שהצעה והביקוש אמיתיים, ופעילות כלכלית אמיתית. הפגיעה בערכים המוגנים בפרשה זו משמעותית. מדובר בסכומים גבוהים הנגועים במרמה. אין מדובר במעידה חד פעמית, ולא בסכום נמוך. שלושה ימי פעילות מרמתית, ו-42 מיליון שקלים הושקעו להשפיע על השער".

"דנקנר שלט ביד רמה בחברה", הוסיף כבוב. "הוא ניצל מעמדו להסיט כספים לרכישה מחוץ לבורסה. הוא רצה להעביר מסר מלאכותי שיש עניין במניה. קשה לאמוד במדויק את הנזק. אבל ברור שבמעשיהם פגעו בשוק הון הוגן ויעיל. דנקנר פגע באמון הציבור.

השופט ניל הנדל

"כשבאתי לקבוע את הסיבות שהניעו את שטרום מצאתי קושי. אדם סיכן את כספו ושמו. נוכחתי שרצונו היה להרשים את דנקנר. טענתו של שטרום שהאמין במניה, נדחתה על הסף. המסחר מעיד שפעל לקנות במחיר גבוה ולמכור במחיר נמוך. אין בכך היגיון כלכלי", כתב השופט כבוב.

בינואר הגישה המדינה ערעור, וביקשה לקבוע כי מתחמי הענישה למעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 5-3 שנים ועל 4.5-2.5 שנות מאסר, בהתאמה, ולכן יש להחמיר את עונשם.

מטעמו של עדי שלג לא נמסרה תגובה.