הוגשו עיקרי הטיעון בערעור של דנקנר: "הכרעת דין שמגוללת סיפור חסר היגיון"
הערעור של בעל השליטה לשעבר באי.די.בי הוגש לפני חצי שנה והדיון בו צפוי להיערך באפריל הקרוב. סניגוריו חוזרים ומדגישים את הטעויות שעשה לדעתם שופט המחוזי חאלד כבוב
"ביסוד הרשעתו של נוחי דנקנר בהרצת מניותיה של אי.די.בי עומדות טעויות יסודיות בדין הפלילי השוללות את המסקנה המרשיעה ומחייבות את זיכויו", כך פותחים סניגוריו של דנקנר, עוה"ד גיורא אדרת, אפרת ברזילי, מיכל רוזן-עוזר ויפעת מנור-נהרי את עיקרי הטיעון בערעור שהגישו היום לבית המשפט העליון. הערעור הוגש לפני כחצי שנה, אך מקובל להגיש גם את תמציתו כ"עיקרי טיעון". הפרקליטות תגיש את עיקרי הטיעון שלה בחודש פברואר והדיון יתקיים באפריל הקרוב. דנקנר הורשע בהרצת מניית אי.די.בי באמצעות בנקאי ההשקעות איתי שטרום. ההרצה נלמדה מראיות נסיבתיות שלדעת הסניגורים, ניתן וחובה היה לחלץ מהן נרטיב מזכה.
בעיקרי הטיעון חוזרים ומדגישים את הטעויות שלדעתם עשה השופט המחוזי חאלד כבוב בפסק דינו המרשיע. הכשל המרכזי הוא בהסקת "הכוונה שקיננה בליבו של דנקנר ביחס לפעילותו של איתי שטרום במניות אי.די.בי. דהיינו, האם הייתה לדנקנר כוונה להשפיע על שער המניה והאם קשר לשם כך קשר עם שטרום". התזה היא שהנרטיב המרשיע אינו היחיד שניתן להסיק מהראיות שנוגעות לממצאים הבאים: הסטת הרוכשים לשטרום, הטלפון לבנק הבינלאומי לאישור הלוואה לשטרום, ההלוואה שנתן דנקנר לשטרום וגם התעלמות מהסברו של דנקנר לפיו הוא ראה את פעילותו של שטרום כפעילות כלכלית לגיטימית.
נוחי דנקנר. סניגוריו: "טעויות יסודיות בדין הפלילי" צילום: אוראל כהן
לגבי "הסטת הרוכשים", טוענים הסניגורים להנחה השגויה לשיטתם בהרשעה לפיה אין הבדל בין הסטת מי שהתכוון להשקיע בהנפקה לבין הפניית רוכש שכלל לא התכוון להשקיע בהנפקה, כמו למשל איש העסקים אילן בן דב.
לגבי שיחת הטלפון שבין דנקנר למנהל חטיבת האשראי בבנק הבינלאומי נטען שכבוב טעה כשהתעלם מכך ששיחה זו התקיימה לפני המועד שבו, לשיטת בית המשפט, נקשר קשר פלילי. לגבי ההלוואה, טוענים הסניגורים, טעה כבוב בכך שייחס משמעות מפלילה להלוואה שנתן דנקנר לשטרום, לאחר ההנפקה, בהתעלם מקביעותיו של השופט עצמו לפיהן הלוואה זו לא תוכננה מראש וגם לא היוותה פיצוי לשטרום.
ואכן, הסניגורים מבקשים לבסס את הזיכוי על קביעותיו של כבוב בפסק הדין המרשיע. למשל דנקנר לא יזם את רכישת מניות אי.די.בי על ידי שטרום וגם לא ביקש זאת ממנו, לא היה הסדר למימון פעילותו של שטרום והוא נשא בכל הפסדיה של פעילותו, דנקנר לא יזם מפגשים עם רוכשים כדי להפנותם לשטרום, ההלוואה שנתן דנקנר לשטרום לא הייתה מימון לפעילותו של שטרום וגם לא פיצוי בדיעבד.
התוצאה, הם מסכמים: "הכרעת הדין מגוללת סיפור חסר היגיון ומרובה חוסרים ופערים, כך שהמסקנה המרשיעה אינה יכולה לעמוד".
יצוין כי עיקר הערעור הוא על ההרשעה.
