נתניהו וכחלון מציגים: קמפיין בחירות קטלני
גורמי מקצוע בממשלה חרדים ממכירת חיסול של תקציב המדינה. הכרזה על בחירות תקפיא צעדים ארוכי טווח
- אבי שמחון: "הגדלת תקציב הביטחון תביא להגדלת הגירעון"
- נתניהו מבקש להגדיל את תקציב הביטחון ב-4-3 מיליארד שקל בשנה
- האטה בקצב הצמיחה במשק: ירד ברבעון השני ל-2% בלבד
אחרי ששר האוצר כבר גזר את הקופון על תוכנית החימוש הביטחונית כשהדליף אותה לתקשורת, נתניהו מיהר לזנק על העגלה ולהשיג כותרת פרו־ביטחונית משל עצמו. הצרה היא שהתוכנית מנוגדת לכל היגיון כלכלי, ואולי אף ביטחוני: לא כמה הצבא צריך, אלא כמה יקבל ביחס להיקף התוצר של ישראל. במקום תקציב ביטחון של 5.7% מהתוצר, בואו נגדיל ל־6%. מה זה בשבילנו עוד 4-3 מיליארד שקל בשנה?
מכיוון שגם כחלון מאמין שהביטחון יהיה בראש מעייני המצביעים בבחירות הקרבות, גורמי המקצוע חוששים שייענה בקלות לדרך המימון שהציע משרד ראש הממשלה, גם אם משמעותה הגדלת הגירעון ל־3.5% כבר בשנה הבאה. האפשרות השנייה למימון ההרפתקה היא להתעמת עם השרים ולדרוש מהם קיצוצים. אף אחד לא רוצה לנסות את זה כשריח בחירות באוויר.
קרב קרדיט על גבנו
הבוחרים צריכים להיות מודאגים מקרבות הקרדיט המתנהלים על גבם. בסוף השבוע חשף שר החקלאות אורי אריאל את סדרי העדיפויות האמיתיים של כחלון. במכתב שהציג אריאל הציע מנכ"ל האוצר שי באב"ד לתנובה מנגנון אוטומטי: אם הוועדה לקביעת מחיר החלב המפוקח תקבע שצריך להעלות מחיר, הוא פשוט יעלה, ובלבד שכחלון לא יידרש לחתום על עליית המחירים. כלומר, לא ההתייקרות מפריעה לכחלון, אלא הקישור שלו אליה.
אותה גישה נחשפה פעמיים נוספות, בעניין העלאת המס על סיגריית האייקוס ועל הטבק לגלגול. בדיון בסוף החודש שעבר בוועדה למאבק בנגעי סמים ואלכוהול חשף באב"ד, מבלי להתכוון, את השיטה: "אם זה (העלאת מס על טבק לגלגול) אמור להיעשות בצורה אוטומטית, אז שלא יעשו את זה עם חתימה של שר האוצר, אין לו בעיה שבג"ץ יחליט שצריך להשוות". וכך גם עם האייקוס במרץ השנה, כשכחלון חתם על הצו רק לאחר שבג"ץ אילץ אותו. לא הספיקה לו עמדת רשות המסים ומשרד הבריאות בנוגע לצורך להשוות את המס על טבק, הוא רוצה שמישהו אחר יהיה חתום על זה - והכי טוב בג"ץ.
זמן לממשלת מעבר
אימת הבחירות גורמת לכחלון ולנתניהו לברוח מאחריות כבדה נוספת: דרישת השוטרים לתוספת "היעדר ביטחון תעסוקתי", כפי שמקבלים אנשי הקבע ובהתאם להחלטת ממשלה ותיקה שהשוותה את תנאיהם. מדובר בסכומים שעלולים לחייב קיצוצים חסרי תקדים, ו/או להקפיץ את הגירעון ל־4%.
מאחר שהממשלה צפויה להפסיד בעתירה שנידונה כעת בביה"ד הארצי לעבודה (עובדי השב"כ והמוסד כבר זכו בעתירה דומה), מבקשים באוצר להעיר החלטת ממשלה שתבטל את הישנה. השאלה רק מי ילכלך את ידיו כדי להעביר החלטה כזאת. מבחינת כחלון, זה חייב להיות ראש הממשלה, שהרי זה מהלך שהממשלה כולה צריכה לעמוד מאחוריו. אלא שנתניהו, לפחות בינתיים, לא סבור שזו בעיה שלו. וכך, באב"ד וראש לשכת נתניהו יואב הורוביץ, מתרוצצים בניסיון לגבש פתרון.
בנסיבות הללו, ייתכן שהפתרון צריך להיות ממשלת מעבר. גורמי מקצוע בממשלה מביעים כבר מספר שבועות תסכול גדול מפעילותה, וחרדים ממכירת חיסול של תקציב המדינה והגירעון העתידי שלה. הכרזה על בחירות תקפיא צעדים ארוכי טווח ותמנע פריצות תקציב מסוכנות. באזור הדמדומים הנוכחי, שבו מתנהגים כאילו הבחירות מחר אבל לא מכריזים עליהן בפועל, המחסומים נפרצים. בוודאי כשראש הממשלה ושר האוצר הם יריבים פוליטיים שסוחרים באופן פופוליסטי בכספי הציבור.