כשאין ביטחון במשרד הביטחון

ברקע ההתחממות הביטחונית בדרום התקיים ביום רביעי האחרון דיון בוועדת חוץ וביטחון סביב שאלת הפנסיות התקציביות ופנסיות הגישור של אנשי הקבע. הדיון אמנם התמקד בשתי מחלוקות עיקריות, אך הבעיה העיקרית שנחשפה בו היא חוסר האמון ששורר בין האוצר למשרד הביטחון.

מחלוקת אחת נגעה לשאלה עד איזה גיל יקבלו אנשי הקבע את פנסיית הגישור, הפנסיה התקציבית הזמנית עד קבלת הפנסיה הצוברת עבורה חסכו לאורך השנים: עד גיל הפרישה הצה"לי 60 או עד גיל הפרישה הרשמי לגברים 67. בעוד מערכת הביטחון מבקשת למשוך את ההטבה של פנסיית הגישור כמה שאפשר, במשרד האוצר מבקשים לתחום אותה עד גיל 60, שכן בלאו הכי מדובר בהטבה חריגה. במשרד האוצר מעריכים כי בפועל משרד הביטחון אמור לשלם לכל היותר 70% ממה שהוא מתכנן להוציא על פנסיות הגישור. על פי תוכניות משרד הביטחון, הפנסיה הממוצעת תעמוד על יותר מ־12 אלף שקל בחודש, כשהסכום שנקבע בחוק הוא 12 אלף שקל. מנגד, במערכת הביטחון טענו תחילה כי עמדת האוצר תביא את פנסיית הגישור ל־5,000 שקל בממוצע, אולם בהמשך תיקנו את ההערכות שלהם ל־7,000 שקל.

המחלוקת השנייה נגעה ל"הגדלות הרמטכ"ל", מענק שהיה אמור להינתן במקרים שבהם איש קבע משתחרר עם פנסיה נמוכה, אך נהפך עם השנים לתוספת קבועה ומשמעותית. סוגיית הגדלות הרמטכ"ל כמעט לא עלתה על הפרק במסגרת הסכם כחלון־יעלון, שנחתם ב־2015 ומהווה בסיס לכל הדיונים שנעשים בימים אלו על תקציב הפורשים מצה"ל. האוצר שואף לבטל את ההגדלות הללו, ובמשרד הביטחון מתנגדים לכך.

תוספות לכולם

בינתיים מבקר המדינה חשף את ההפקרות של הצבא בכל הנוגע לחלוקת כספי הציבור, והיועץ המשפטי לממשלה אף הודיע למשרד הביטחון לאחרונה כי מתן הגדלות ל־97% מהפורשים היא הפרה של החלטת הממשלה בנושא, שלפיה הגדלות הרמטכ"ל יינתנו רק במקרים נקודתיים, ולא יכללו את שנות הסדיר, שאותן כל החיילים עושים, ולא רק אנשי הקבע.

המחלוקות המקצועיות הן רק סימפטום לבעיה עמוקה יותר, שעד שלא תפתר תמיד תצוץ מחלוקת חדשה, חוסר האמון או אולי נכון יותר לומר, היעדר האמינות והשקיפות מצד מערכת הביטחון. בפועל במשרד האוצר עדיין סבור שמשרד הביטחון משקר לו למרות הסיכום בין המשרדים ב־2015, שאמור היה לפתוח דף חדש במסגרתו גם התחייב משרד הביטחון על שקיפות בפני האוצר. זו לא הפעם הראשונה שמשרד הביטחון מואשם באי אמירת אמת. מבקר המדינה מצא כי הנתונים שמשרד הביטחון העביר לוועדת לוקר, שניסתה לעשות סדר בהוצאות מערכת הביטחון, היו לא נכונים וכי מהנתונים שהעביר לוועדה עלה כי הגדלות הרמטכ"ל עמדו בממוצע על 6% מהשכר, בעוד שבפועל עמדו בממוצע על 8.8%.

מי יאשר?

בינתיים משרד הביטחון לא הביא הביא למשרד האוצר את הנתונים המלאים של פנסיות אנשי הקבע, ולא חשף את המתודולוגיות לפיהן הוא מבצע את החישובים. אמנם בדיון, כך מספרים גורמים אשר לקחו בו חלק, העמידו אנשי מערכת הביטחון פנים כי הם דווקא מעוניינים לשתף פעולה, אך בפועל נראה כי עדיין הם מעדיפים להסתיר את המידע ממשרד האוצר. הסוגיה הזו היתה בסופו של דבר המרכזית בדיון ביום רביעי.

התקנות להסדרת הפנסיות של אנשי הקבע היו אמורות להיות מאושרות בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כבר בחודש יוני, אולם משרדי האוצר והביטחון אפילו לא הצליחו להגיע לסיכום בנושא עד כה. בנובמבר שעבר נחתם סיכום בין משרד האוצר לביטחון, אך בינתיים מי שקובע איך יחולקו הגדלות הרמטכ"ל זה צה"ל, והוא בלבד.

מלבד זאת, משרד האוצר דורש כי מאחר ולפי החוק מי שאחראי לשלם את קצבאות הפנסיה במדינה הוא אגף החשכ"ל באוצר, משרד הביטחון יעביר לידיו את הסמכות או לכל הפחות את אישור הקצבאות הנקבעות על ידי משרד הביטחון. אלא שבמשרד הביטחון רוצים לשמור על כל הקלפים אצלם, וצמוד לחזה. בעוד שבועיים אמורה להתקיים פגישה בין שני הצדדים, אז אמור משרד הביטחון לחשוף את כל הנתונים. מעניין אם זה יקרה.