המועצה הלאומית לכלכלה: כך מבצעת הממשלה מניפולציה בביטוח הלאומי

המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון הגישה הבוקר (ג') דו"ח מעקב אחרי ביצוע התוכנית האסטרטגית שהממשלה גיבשה ב-2015, ועולה ממנו כי בוצעו כ-70% מהתוכנית. הדו"ח מפרט בין היתר תרגיל חשבונאי של הממשלה לכיסוי גירעון הביטוח הלאומי, שגורם לו להיות תלוי בה, ומביע השגות לגבי התקדמות ההתחדשות העירונית במדינה ישראל.

כפי שהסביר שמחון בפתח דבריו בדו"ח, התוכנית מבקשת להתרכז ב"חשוב" שלעתים נדחק על ידי ה"דחוף"."תפקידה של הערכת המצב האסטרטגית היא להניע את הממשלה לפעולה על מנת להתמודד מבעוד מועד עם המגמות, לקדם את הסוגיות וכך לנצל הזדמנויות ולהתגבר על איומים", כך נכתב בהקדמה.

אבי שמחון צילום: אלכס קולומויסקי

לפי דו"ח המועצה, ממשלת ישראל הצליחה כאמור לבצע כ-70% מהתוכנית, אך צורת המדידה איננה מדויקת או מדעית, והיא סובייקטיבית. הערכת המצב, שבעצם מורכבת מסקירה של החלטות ממשלה שאושרו וחלקן יושמו או שיישומן כבר החל, אינה מתייחסת לשאלות מהותיות כגון האם קיימת הלימה בין ההחלטות שנלקחו לבין היעדים שנקבעו; האם מדובר בצעדים המיטביים לצורך השגת היעד; האם הצעדים שאושרו ואף יושמו השיגו בסופו של דבר את היעד ועוד. כמו כן, אין הסבר מדוע צעדים שאושרו בממשלה לא יושמו, דבר שהיה תורם רבות לצורך שיפור עבודת הממשלה.

התרגיל של הממשלה

הממשלה מקטינה את גירעון הביטוח הלאומי באמצעות תרגיל חשבונאי שאינו עולה לה דבר, כך עולה מהפרק על הזדקנות האוכלוסייה בדו"ח. התרגיל הסיבובי מתבצע בצורה הבאה: הממשלה מעלה בחוק את שיעור ההשתתפות שלה בהוצאות הביטוח הלאומי, יוצרת עודפים שוטפים ואת העודפים לוקחת חזרה ומשתמשת בהם כחלק מהתקציב תמורת הקצאת איגרות חוב. איגרות החוב נמצאות בשליטת משרד האוצר ולא בשליטת המוסד לביטוח לאומי כך שבמקרה שהמוסד ירצה לממש אותן הוא לגמרי תלוי ברצונה הטוב של הממשלה.

המוסד לביטוח לאומי צילום: גדי קבלו

המועצה הלאומית לכלכלה מציינת ש"הצעדים הללו הגדילו את הוצאות המדינה והכנסותיה בסכום זהה, ועל כן אינם משפיעים על גירעון המדינה. היא מודה ש"פתרון זה אינו פתרון קבע", אולם לטענתה "מדובר בצעד ראשון וחיוני לאיזון". המועצה נותנת לטיפול בסוגיית הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי את הציון "חלקי".

ב-2010 החל תהליך של גידול מתמשך בהיקף הקשישים ביחס לאוכלוסייה בגילאי העבודה. לפי תחזיות הלמ"ס, בין השנים 2015-2035 האוכלוסייה הקשישה צפויה לגדול כמעט פי שניים - מ-940 אלף ל-1.66 מיליון, כאשר שיעור בני ה-65 ומעלה יגדל מ-11% מהאוכלוסייה ל-14%. תחזית של משרד האוצר צופה עלייה בהוצאות הממשלה של כ-1.7% מהתוצר לשנה עד שנת 2030 בשל הזדקנות האוכלוסייה.

עוד נושא בתחום הזדקנות האוכלוסייה שמקבל בדו"ח את הציון "חלקי" הוא הערכות מערכת הבריאות. הדו"ח קובע ש"ללא תוספת מיטות בשילוב עם קידום טיפול בקהילה כחלופה משמעותית לאשפוז בבתי חולים צפוי גידול בעומס בבתי חולים בעשור הקרוב". בני 65 ומעלה, צורכים 45% מהיקף שירותי האשפוז במדינת ישראל.

אין התקדמות בתוכנית ההתחדשות העירונית 

הצורך לתוכנית אסטרטגית בתחום הדיור התגלה על פי הדו"ח במשבר הדיור האחרון, כאשר "מערכות התכנון, השיווק והבנייה בישראל לא הצליחו להגיב במהירות מספקת לעלייה החדה במחירים ולמחסור ההולך וגדל בהיצע. איטיות התגובה בשוק הדיור הגדילה את מחזורי העסקים בשוק והקצינו את השפעתם".

פרויקט התחדשות עירונית ברמת גן

מבין היעדים שהוצבו, היעד של גיבוש תכנית אסטרטגית בתחום הדיור בוצע. התוכנית האסטרטגית לדיור אשר קובעת תכנון של רבע מיליון דירות עד שנת 2040 אושרה על ידי קבינט הדיור בפברואר 2017. התוכנית קבעה יעדי תכנון דירות לפי שנים, בחלוקה למחוזות גיאוגרפיים, ובהתייחסות למגזרים הערבי והחרדי.

בתחום קידום ההתחדשות העירונית שהוגדרה גם היא כיעד אסטרטגי, הוקם אמנם גוף חדש אשר אמור לפעול לקידום הסוגיה – הרשות להתחדשות עירונית. אלא שלא נרשמה במהלך השנים האחרונות עלייה משמעותית בהיקפי ביצוע פרוייקטי פינוי בינוי או תמ"א 38.

יעד אסטרטגי נוסף שהוצב הוא שינוי מבנה התמריצים של הרשות המקומית על מנת שתעודד בנייה למגורים. בתחום זה נרשמה הצלחה חלקית וזמנית, עם חתימתם שלך למעלה מ-20 הסכמי גג, במסגרתם אכן מתומרצות הרשויות לקדם בנייה. עם זאת, מנגנון הארנונה עדיין מעודד בניית משרדים ומסחר, והופך בנייה למגורים לגירעונית.