האם ישראל מחמיצה את כלכלת אפריקה

בשנים האחרונות מדינת ישראל מהדקת את קשריה הכלכליים עם השווקים המתעוררים והמדינות המתפתחות. אמנם המגזר העסקי נמצא שם זה מכבר, אך משרדי הממשלה הרלוונטיים התעוררו להבין רק לאחרונה ששווי המשקל בתוצרי הכלכלה הגלובלית כבר עבר מהשווקים המפותחים למדינות המתפתחות. כבר כיום, 55% מהתוצר העולמי מגיע מהשווקים המתפתחים, ובעשור הקרוב 70% מהצמיחה העולמית תגיע ממדינות אלה, מגמה שתרחיב את חלקן של מדינות אלה בתוצר העולמי. יחסי ישראל-אפריקה יכולים להוות הצצה ליחסי ישראל עם מדינות מתפתחות.

יחסי ישראל ומדינות אפריקה ידעו תנודות קיצוניות מאז כינונם. החל מבריתות אסטרטגיות הדוקות דוגמת "ברית הפריפריה" בשנות ה 50', אשר נועדה לכרות ברית אינטרסים בין ישראל, אתיופיה, איראן וטורקיה (מדינות לא-ערביות הסמוכות למדינות העימות של ישראל: מצרים, ירדן, סוריה ועירק) במטרה לכלוא את מדינות העימות במעגל חיצוני אוהד ישראל, ועד לנתק מוחלט בלחץ מדינות ערב בעקבות מלחמת יום כיפור.

נוכחות מתחת לרדאר

למרות ניתוק היחסים הדיפלומטיים, ישראל שימרה נוכחות באפריקה 'מתחת לרדאר' בעיקר לצרכי ביטחון. יותר משליש מכלל הייצוא הביטחוני הישראלי בסוף שנות ה 70 הופנה למדינות אפריקה. מתקופה זו צורם במיוחד הקשר הביטחוני ההדוק עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה אשר כלל סחר בנשק ששימש לדיכוי הנתינים השחורים תחת המשטר הגזעני. במהלך עשור מאז ניתקו מדינות המערב יחסים והטילו סנקציות על דרום אפריקה ועד שנת 1987, ישראל נותרה המדינה היחידה ששמרה על קשר עם דרום אפריקה.

בתקופת תור הזהב ביחסי ישראל-אפריקה משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70, היו לישראל 33 שגרירויות במדינות אפריקה. מאז קריסת הגוש הסובייטי, היחלשות החרם הערבי וחידוש היחסים הדיפלומטיים עם מדינות אפריקה בסוף שנות ה-80, ישראל פתחה רק 10 שגרירויות קבועות במדינות אפריקה.

משמאל: ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד ונשיא ארתריאה איסאייס אפוורקי נפגשים בעקבות הסכם השלום הטרי בין שתי המדינות צילום: איי אף פי

מתחילת המאה ה 21, אפריקה שמדרום לסהרה מצויה בעיצומה של פריחה ושגשוג כלכלי כמוהם לא חוותה בהיסטוריה המתועדת שלה: שיעורי צמיחה מהגבוהים בעולם, צמיחה חדה בהיקפי הסחר הכלכלי עם שאר העולם, זרם עצום של השקעות זרות ישירות בסכומי עתק מגיע ליבשת, מעמד הביניים הצרכני מתרחב וצומח בחדות וכוח הקניה שלו גדל משמעותית, תיעוש בהיקף נרחב ואינטנסיבי והשקעות מאסיביות בתשתיות שהוכפלו בעשור האחרון, יחד עם עלויות ייצור נמוכות, מסמנות את אפריקה כמרכז הייצור העולמי הבא.

סלולרי בשוק באפריקה (ארכיון) צילום: אי פי אי

יצוא לאפריקה כמו לבלגיה

לפי נתוני מכון היצוא הישראלי, בשנת 2017, לאחר מספר שנים רצופות של ירידות, היצוא הכולל מישראל למדינות אפריקה עלה בכ-5% והסתכם בכ-860 מיליון דולר המהווים (רק) 1.6% מסך היצוא מישראל. שיפור זה ניתן לייחס להתאוששות משמעותית בהיקף הסחר הגלובלי באותה שנה, כמו גם להחלטת ממשלה חשובה שהתקבלה בקיץ 2016 להידוק הקשרים הכלכליים עם מדינות אפריקה, זאת אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו זיהה את אפריקה כמוקד לשוק בצמיחה עם הזדמנויות רבות להגברת שיתוף פעולה כלכלי. מאז ראש הממשלה ביקר באפריקה מספר פעמים במספר מדינות אפריקאיות.

בנימין נתניהו בביקור באפריקה ביוני 2017 צילום: תקשרות ראש הממשלה

אולם בפועל, מדינות אפריקה תופסות רק נפח קטן במדיניות החוץ של ישראל ולמרות התמורות הכלכליות החיוביות באפריקה וההזדמנויות העסקיות האטרקטיביות המצויות בשפע ביבשת, אפריקה עדיין רחוקה מלהיות בין יעדי היצוא העיקריים של ישראל.

לשם המחשה, בשנת 2017 ובדומה לשנים קודמות, היצוא הישראלי לעשרות מדינות אפריקה גם יחד היה שקול ליצוא למדינה אירופית אחת בודדת, בלגיה. היצוא מישראל לבלגיה באותה שנה הסתכם ב 860 מיליון דולר, זהה להיקף היצוא הכולל לעשרות מדינות אפריקה שמדרום לסהרה יחדיו. נתון זה מרמז על כך שישראל מחמיצה את כלכלת אפריקה. הקברניט אולי זיהה נכון את ההזדמנויות והשגשוג באפריקה, אבל לא בטוח שהמלחים רואים מאותה משקפת.

תמונת המציאות הזאת מעלה הרהורים אודות דוקטרינת ה"וילה בג'ונגל" בהקשר רחב יותר מאשר למרחב הסמוך לישראל. האם תפיסה אירופצנטרית הרואה בישראל שלוחה קדומנית ושואפת להידמות לאירופה והמערב תוך בידול מהמרחב הגיאוגרפי והדמוגרפי הסובב את ישראל, מונעת ואף משבשת גם את הקשר עם מדינות אפריקה? מרבית מדינות אפריקה, בוודאי מרבית אלה שמדרום לסהרה, אוהדות את ישראל ואין להן יריבות או סכסוך עקרוני מולה.

ההפך, הסיפור של עם רדוף שהשתקם מרצח עם והקים מדינה קטנה, מדברית ומוקפת אויבים אשר מצליחה לשגשג כנגד הסיכויים ולמרות היעדר משאבים כלכליים, מתכתב עם הנראטיב של מדינות אפריקה שהשתחררו מקולוניאליזם אלים רצחני, מנשל, מנצל ודכאני. סיפור הסטארט-אפ ניישן מהווה השראה לתקווה ותקומה לרבות ממדינות אפריקה. מה ישראל עושה עם האשראי הנרחב שניתן לה בנדיבות ממדינות אפריקה?

ניצנים המעידים על שינוי גישה ניתן למצוא ברצף החלטות ממשלה בשנים האחרונות להידוק היחסים הכלכליים עם סין, הודו, מדינות אפריקה ומדינות דרום-אמריקה. החלטת הממשלה מיולי 2018 לקידום הפעילות הישראלית בפיתוח בין-לאומי בשווקים המתפתחים ממחישה כי מקבלי ההחלטות אכן מבינים שכלכלות המדינות המתפתחות יהיו דומיננטיות בכלכלה הגלובלית בעוד זמן לא רב.

טוב יהיה אם ישראל תתחיל לגבש בכובד ראש מדיניות רצינית שתעודד חיבורים וקשרים עם מדינות אפריקה ומדינות מתפתחות אחרות מתוך מודעות לשיבושי ראיית המנהרה הישראלית. בני ברית וידידים נמצאים ממש קרוב, מרחק פסיעות ספורות מעבר לגדר הווילה.