כדאי שהנגיד הבא יפריע להם
רה"מ ושר האוצר התרגלו לתפקד כשני קברניטים בלעדיים למשק. האתגר של הנגיד הבא יהיה לא רק להשיב את מעמדו של בנק ישראל כנותן טון בקרב קובעי המדיניות אלא גם להתמודד עם השלכות הריבית האפסית ולגייס אנשים איכותיים לבנק
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בדרך לסיום כהונתה. זהות המחליף או המחליפה שלה טרם התבררה, אבל מה שכבר ניתן לומר הוא שהאתגרים והמכשולים שצפויים לנושא המשרה בשנים הקרובות יהיו שונים מאוד מאלו שעמם פלוג התמודדה.
- פלוג בהודעת הריבית: "עצמאות הבנק חשובה לעמידות כלכלת ישראל"
- בנק ישראל הותיר את הריבית על 0.1%; תחזית הריבית - ללא שינוי
- מה המסר שהעבירה פלוג לנתניהו במכתבה?
1
האתגר הדרמטי של נגיד בנק ישראל הבא הוא שינוי הכיוון הדרוש במדיניות המוניטארית שהיתה די ברורה מאז פרוץ המשבר הפיננסי הגדול בסוף 2008. אחרי עשור של מדיניות מוניטארית מרחיבה – הפחתות ריבית לסביבה כמעט אפסית, תופעה שאין לה אח ורע בתולדות הכלכלה המודרנית – יתחיל לראשונה מאז יוני 2011 – עידן של העלאות ריבית.
חשוב להבהיר: למרות שמסוף 2008 ועד יוני 2011 היו העלאות ריבית – כיוונה של המדיניות היה חד וברור: רק כלפי מטה – כמה שיותר. פלוג, שהחלה לכהן כנגידה בסוף 2013, היתה זו שהביאה את הריבית הלכה למעשה, לאפס, ואת הריבית הריאלית (הריבית בניכוי אינפלציה או הציפיות לאינפלציה) לשלילית במהלך תקופות ארוכות.
קרנית פלוג צילום: בלומברג
מה שאפיין את רוב הקדנציה של פלוג, אחרי שאיפסה את הריבית, הוא הותרתה על רמה אפסית. לכן מה שיתרחש בחודשים הקרובים אינו רק עוד העלאה בריבית אלא שינוי מהותי ויסודי במדיניות ותחילת תפנית דרמטית אחרי עשור של מדיניות שביקשה לתמוך במשק בהאטה, למדיניות שגם חייבת לטפל (בראש ובראשונה לפי החוק) באינפלציה שמרימה ראש.
הסביבה משתנה: לא רק שיש אינפלציה אחרי שנעלמה, אלא שעבור בנקאיים מרכזיים, אחרי עשור של היעדרות, שבה הדילמה המוניטארית: הצורך לאזן באמצעות כלי הריבית בין יעד יציבות המחירים (ריסון האינפלציה) לבין יעד התמיכה בצמיחה, ביצוא ובתעסוקה מלאה. דילמה כזו, עם היעדרותה של האינפלציה בתקופת פלוג (שלוש שנים של דפלציה ושנה אחת של אינפלציה כמעט אפסית), נעלמה כליל.
2
התמודדות לא פחות חשובה היא מול ההשלכות של אותה מדיניות של ריבית אפסית שנקטה גם פלוג (ובמידה רבה שררה בעולם המערבי כולו). בכלכלה אין ארוחות חינם וגם למדיניות של ריבית אפסית ממושכת יש מחיר שעוד עלול להתברר כלא נמוך בכלל.
רק בסוף השבוע האחרון פרסם ה־BIS, ארגון המשמש בנק מרכזי של בנקים מרכזיים שבו ישראל חברה, מחקר מקיף המבוסס על נתונים של כל הבנקים המרכזיים העיקריים בעולם לפיו ריביות נמוכות ממושכות מערערות על היציבות הפיננסית, כמו כן גם עלולות לפגוע בחוסנם של מוסדות פיננסיים בודדים, לרבות בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. מתיחות חסרת תקדים צילום: אלכס קולמויסקי
3
נגיד בנק ישראל הוא לפי חוק היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל. מעמדו של הנגיד ככזה נפגע בתקופת פלוג באופן אנוש. ראש הממשלה לא ממש רצה לבחור בפלוג לתפקיד ובסופו של דבר נכנע לה רק אחרי שחמישה מועמדים נפלו מסיבות כאלו ואחרות.
שלא יהיה ספק: נתניהו לא בחר בפלוג על רקע הערכה, לא אישית ולא מקצועית. על היחסים בין פלוג לבין כחלון כבר נכתב רבות ולא זכורים יחסים כה עכורים בין שר אוצר לנגיד מאז ומעולם. יתרה מזו, כחלון ופלוג התנגשו חזיתית בנושאים עקרוניים עבור שניהם כגון מדיניות המסים (האחד הפחית והפחית והשנייה המליצה על העלאה ועוד העלאה), מדיניות הרצויה לנדל''ן (פלוג ביקרה את מחיר למשתכן, פרויקט הדגל של כחלון) וגם סביב הרפורמה במערכת הבנקאית (ועדת שטרום). גורמים שמכירים את היחסים בין השלושה אמרו כי זה תקופה ארוכה ששני הקברניטים אינם נפגשים כלל וכלל עימה, לבטח, אינם מתייחסים לדבריה של פלוג. זאת, בניגוד לתקופה של הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר. עם זאת, זו תהיה טעות לחשוב שאחרי שהפרסונה תוחלף, "המשולש" יחזור לתפקד כפי שהיה. נתניהו וכחלון התרגלו לתפקד כשני קברניטים בלעדיים למשק ללא צלע שלישית. לא רק שהתרגלו, הם די אוהבים את המצב החדש בו אין פקיד ואין שומר סף.
אלא שיש גם לזה מחיר כפי שהיטיבה לתאר ברמז פלוג עצמה במכתבה האחרון בו הודיעה שהיא איננה מעוניינת להמשיך לקדנציה נוספת: חייב להיות גורם מקצועי ולא פוליטי שהליך קבלת ההחלטות שמסתכל על הטווח הארוך ולא האינטרס הצר שבטווח הקצר.
4
על אף המאמצים הרבים שראשי בנק ישראל עשו כדי לשפר את תדמיתו הרעוע ולהציגו כבנק מודרני, אחד האתגרים בהקשר הזה הוא להפוך את הבנק ליעיל, דינאמי, מצומצם יותר מבחינת כוח אדם והוצאות שכר, וגם להצעיר אותו. השינויים הללו והרוח החדשה הנדרשת חייבים לחדור גם אל תוך הוועדה המוניטארית. הנגיד הבא יהיה גם חייב למשוך אנשים איכותיים, יכולת שנפגעה בשנים האחרונות.
