בית הדין הארצי לעובד: החזר את פיצויי הפיטורים מלפני שבע שנים, 250 אלף שקל

בית הדין הארצי לעבודה הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וחייב חוקר פרטי - יוסף חורש - להחזיר פיצויי פיטורים בסך רבע מיליון שקל בתוספת ריבית, שנפסקו לזכותו לפני למעלה משבע שנים.

חורש נקלט לעבודה במשרד ויצמן-יער בשנת 1996 כעובד. סמוך לכך, לבקשתו, עבר לעבוד כעצמאי. אחרי 13 שנה טען חורש כי למרות העסקתו כעצמאי, הוא למעשה עובד. בעקבות זאת, הציע משרד ויצמן-יער לחורש להיות מועסק כעובד תוך התאמת תנאי עבודתו למעמד זה. חורש סרב לנהל מו"מ על תנאי עבודתו כשכיר, והמשרד העביר את חורש להעסקה כעובד באופן חד צדדי. חורש התפטר וטען כי הינו בחזקת מפוטר ולפיכך מגיעים לו פיצויי פיטורים. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענתו. 

נשיא ביה"ד לעבודה, השופט יגאל פליטמן צילום: עטא עוויסאת

ויצמן-יער, באמצעות עו"ד רונית יפה, הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה לאחר ששילמו לו את הסכום. בית הדין הארצי, בראשות הנשיא יגאל פלייטמן, קיבל את הערעור של ויצמן יער וקבע בפסק דינו כי פעולות לצורך הגדרת מערכת היחסים שבין הצדדים ליחסי עובד-מעסיק, אינן יכולות להיחשב, כשלעצמן, כפגיעה בתנאי העסקה המקנה את הזכות להתפטר בדין מפוטר.

בפסק הדין נקבע כי משרד ויצמן-יער עשה מאמץ להגיע להסכמה עם חורש לגבי העברתו למעמד של עובד שכיר, תוך שמירה הוגנת על מתכונת ההתקשרות מבחינה כלכלית. נקבע כי חורש הוא זה אשר סירב לשתף פעולה בקשר לכך, סירב לחתום על חוזה העסקה החדש וסירב להגדיר את מעמדו.

עוד נקבע כי חורש הועבר בדין למעמד של עובד, וכי העברתו נעשתה על ידי משרד ויצמן-יער בהוגנות (הן במישור התהליכי והן מבחינה כלכלית). מבחינה מהותית, כך פסק הדין, היה זה חורש אשר בחר לסיים את ההתקשרות, ולכן נסיבות אלה אינן מהוות הרעה מוחשית בתנאי העסקה. על כן חורש אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי אישר את קביעת בית הדין האזורי לעבודה לפיה "התנהלותו של התובע אשר ביקש ליהנות משני העולמות, מחד להמשיך ליהנות מהטבות המס הגלומות במעמדו כעצמאי, ומאידך לזכות בהמשך הדברים להטבות כשל עובד - מעוררת קושי".

בכך התייחס פסק הדין ליתרונות שהיו לחורש בהתקשרות כעצמאי. הוא הפנה לדו"חות המס שחורש הגיש מהם עולה כי הוא דיווח על הוצאות בשיעור 30%- 40% מהכנסותיו ובכך הקטין באופן משמעותי את הניכויים למס הכנסה ולביטוח לאומי, וקבע כי עניין זה הוא נושא לבחינת רשויות מס הכנסה וביטוח לאומי. עוד נקבע שיש לתת משקל גם לעובדה כי מייד לאחר שחורש סיים את עבודתו במשרד ויצמן-יער הוא המשיך לעבוד במשרד חקירות אחר במתכונת של "קבלן עצמאי".