דואר אדום ועידות

האוצר: "שילוב החרדים בתעסוקה יוכל לתרום ב-2050 לתקציב כ-50 מיליארד שקל"

בדיון בוועדה המיוחדת לחקיקת "חוק הגיוס" אמר ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א, כי "כ-1,000 מתוך 3,000 החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה, התגייסו למערך הלוחם, והיתר למערך תומך לחימה. תרומתם לצבא אינה מוטלת בספק"

"תרומת שילוב המגזר החרדי בתעסוקה לתקציב המדינה בשנת 2050, עשוי להתקרב לתקציב הביטחון הנוכחי, כ-50-30 מיליארד שקל בשנה - כ-6%-10% מהתוצר", כך אמר היום (ד') אורי שיינין רכז תעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת לחקיקת "חוק הגיוס". לדבריו, אין עוד צעד כה חשוב ומגה-דרמטי שהממשלה יכולה לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל.

קראו עוד בכלכליסט:

ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א, תא"ל ערן שני, אמר כי "כ-1,000 חיילים מתוך 3,000 החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה, התגייסו למערך הלוחם, והיתר למערך תומך לחימה. שוחחתי עם חיילים שלא למדו ליבה, הם בוגרי 5 יחידות גמרא. מדובר באנשים חכמים שעושים עבודה מדהימה ותרומתם לצבא אינה מוטלת בספק".

לדבריו, בתיקון הקודם לחוק, גיל הפטור ירד לגיל 24 ובכך איבדנו כמה מאות פוטנציאל גיוס. "אנחנו מתנגדים להורדת גיל הפטור. אם הגיל יירד ל-21, אני חושש שבכך נוותר על כמה מאות חרדים שיכולים לשרת. למרות שהם מבוגרים ונשואים, מדובר בחברה מעולים שהצבא מעוניין לגייס", אמר שני.

עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, טען כי הצעת החוק חוקתית וניתן להגן עליה. יחד עם זאת ישנם מספר קשיים משפטיים ובהם שאלת יעדי הגיוס. "קיים קושי בכך שהיעדים לא מביאים אותנו לשוויון מלא. כאשר היעד הסופי הוא 60% לעומת שיעור הגיוס באוכלוסייה הכללית שעומד על 84%. בנוסף, קיים קושי בהגדרה מיהו חרדי, וכן יש קושי משפטי במעמדו של ועד הישיבות שהוא גוף פרטי. רק תלמידים שלומדים בישיבות שברשימה של ועד הישיבות, זכאים לדחיית שירות".

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם באכ"א צילום: אלכס קולומויסקי

יו"ר הוועדה המיוחדת, ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), אמר: "אני לא רוצה לפתוח נושאים חדשים. אל תוסיף לי עוד תיקונים. האירוע גם כך מורכב ומסובך אני ממוקד מטרה".

עו"ד גרנית הוסיף כי להצעת החוק נוסף סעיף שמסמיך את שר הביטחון להסיר ישיבה מרשימת הישיבות. סעיף שנועד לטפל בבעיית ה"אויירבכים" (כלשונו) שכלל לא מגיעים לקבל דחיית שירות.

נציגת משרד העבודה והרווחה, יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות אמרה: "אנחנו רוצים לראות את המשפחה של תלמיד הישיבה עובדת ומפרנסת ולא נסמכת על הקופה הציבורית, ולכן אנו מציעים להפחית את שעות לימודי החובה".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שו,ר אמרה כי לאור פסיקת בג"ץ, סעיף המטרה הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר. התיקון הקודם לחוק שנפסל בבג"ץ, נפסל בין היתר מפני שתכלית החוק לא תאמה את סעיפי המטרה. "אני ממליצה לנסח כראוי את סעיף המטרה, ולקבוע את התכליות, המטרות ואת משקלם, גם אם ערכם או משקלם אינה זהה. הכוונה למטרות כגון צמצום אי השוויון, הגברת השתתפות הציבור החרדי בתעסוקה, חשיבות לימוד התורה ועוד.

אמסלם העיר: "בעיני ערך לימוד התורה חשוב מאוד וצריך להיות מעוגן בחוק".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חייבים לתת משקל ללימוד התורה. בסוף נחוקק חוק שיפסל שוב בבג"ץ".