הפועלים מתנגד למכירת מתקן ההתפלה באשדוד לפני שיתוקן

מתקן ההתפלה הכושל שהקימה מקורות באשדוד לא מפסיק לעורר מחלוקות בין הגורמים שהיו מעורבים בהקמתו. כעת מנסה בנק הפועלים, שהיה שותף למימון הפרויקט, לבלום תוכנית של דירקטוריון מקורות ומשרד האוצר למכור את המתקן בהנחה, לשם כיסוי חובות העתק של מקורות ייזום. ל"כלכליסט" נודע כי הבנק ושותפיו בקונסורציום המלווים שהעמידו מימון לפרויקט ההתפלה הכושל דורשים לתקן את המתקן, ורק אחר כך למכור אותו.

דירקטוריון מקורות ומשרד האוצר מבקשים למכור את המתקן במצבו הנוכחי (AS IS) במחיר מופחת, ולהשאיר את התיקון לרוכש. זאת אחרי שמקורות הגיעה להסדר פשרה עם קבלניות הפרויקט, סדיט הספרדית ומנרב הישראלית. לפי הפשרה, הקבלניות יפצו את מקורות בכ־190 מיליון שקל ועוד 10 מיליון שקל בתשלום עתידי, והחברות יוותרו על תביעות הדדיות.

מתקן ההתפלה באשדוד צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

לתוכנית זו מהגופים המממנים של המתקן באשדוד הם בנק הפועלים, כלל ביטוח ועמיתים והבנק האירופיי, קונסצורסיום מלווים שהעמיד מימון של 600 מיליון שקל לבניית המתקן. במכתב שנשלח בשבוע שעבר כותבים המלווים בראשות הפועלים לסגן בכיר בחשב הכללי, נחמיה קינד, כי הם מתנגדים לפרסום מכר למכירת המתקן בטרם יבוצע תיקון מקיף.

"מתווה מכירה יביא להמשך הפעלתו של המתקן הכושל לתקופה ארוכה, ידחה את תיקונו ההכררחי של המתקן,, יסכן אותו ויעמיד בסיכון ניכר את הבטחונות שבידי המלווים", מציין עו"ד רלי לשם ששיגר את המכתב בשם הבנק והשותפים. הבנק טוען כי "ברור לכל כי לא ניתן להוציא לפועל מתווה כזה בלי הסכמה מראש ובכתב של המלווים ואנחנו רואים בחומרה את המשך קידומו".

"ההחלטה לדחות את ביצוע התיקונים הנדרשים למנתקן היא החלטה מוטעית ובלתי סבירה שעלולה לגרום למתקן, למשק המים ולמלווים של הפרויקט נזקים כבדים ובלתי הפיכים ויהוו המשך ישיר לניהולו הכושל של הפרויקט ע"י מקורות".

המלווים דורשים שככל שמקורות תחליט להמשיך בקידום המכירה, היא תתחייב יחד עם המדינה לשאת בכל נזק והוצאה שייגרמו במהלך המכרז, כולל שמירה על יחס הכיסוי לשירות החוב, וכן גידול בהוצאות התיקום ושחיקה בערך המתקן". הבנק מעניק למקורות שהות של 21 מיום למתן ההתחיבות שאותה הוא דורש ומאיים כי אם לא יקבל, "יבחן את כל האמצעים העומדים לרשותו בהתאם להסכמי המימון". הכוונה היא לכך שכל מכירה של המתקן דורשת אישור של המממנים.

המתקן באשדוד נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של פרויקט תשתית בישראל. המתקן החל להתפיל מים בינואר 2016 - שנתיים בדיוק לאחר המועד שאליו התחייבה מקורות. הפרויקט, שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל, סבל מבעיות הנדסיות קשות, שגרמו לכך שכושר ההתפלה שלו נמוך ב–15% מהספקו המתוכנן, הוא מפסיד סכום של 30–35 מיליון שקל לשנה, והמודל הפיננסי שלו קרס.

מקורות ייזום לא עמדה בלוחות הזמנים לפירעון הלוואות של 1.1 מיליארד שקל, שקיבלה מקבוצת מימון בראשות בנק הפועלים והבנק האירופי EIB. במאי 2017 מקורות ייזום התקרבה לסוף דרכה כשהתעורר חשש שתוגש נגדה בקשת פירוק. רשות המים והחשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הבהירו לדירקטוריון מקורות כי לאחר שמחקה 500 מיליון שקל מכספי משלם המסים הם לא יספקו לה גיבוי פיננסי, ולא יתירו לה לתקן את התקלות במתקן בעצמה ולהפעיל אותו עד לסוף תקופת ההפעלה המקורית שלו, ב–2039.

המדינה כפתה על מקורות את מכירת המתקן והמהלך אמור לצאת לדרך בקרוב. במקורות מתכוונים להמשיך במהלך, אבל לא ברור באילו צעדים עומד לנקוט הבנק.

מקורות ייזום החברה הבת של מקורות שיזמה את הפרויקט הגישה תביעה בסכום של 705 מיליון שקל נגד סדיט ומנרב בגין ליקויים, השלמת עבודות שעדיין לא בוצעו ואיחור במסירת הפרויקט. השותפות מנרב־סדיט תבעה מצדה את מקורות בסכום של 481 מיליון שקל על הסכמות ומצגים שלא קוימו. הפשרה שהושגה לאחרונה מבטלת את התביעות ההדדיות. עבודה של חברת IDE העריכה את עלות תיקון המתקן ב־220 מיליון שקל. במקורות טוענים שהמתקן איננו בחדלות פרעון וכי נסיון של המלווים כולל כלל ביטוח לתיקון המתקן ע"י IDE, לא היה מקבל את אישור הממונה על ההגבלים בשל העובדה שכלל שותפה ב־IDE, ולכן יש למכור את המתקן מיידית