האם הפעם גפני ייתן אור ירוק לאמנה הבינ"ל נגד מעלימי מס
אחרי שנה של עיכובים תדון סוף־סוף ועדת הכספים בתקנות שיאפשרו להעביר לחו"ל מידע על חשבונות זרים בארץ ‑ ולקבל בתמורה מידע על חשבונות ישראליים בחו"ל. האם החרדים, שחוששים שהשקיפות תפגע בפעילות הגמ"חים, ייתנו להן לעבור?
אחרי עיכוב של קרוב לשנה צפויה ועדת הכספים לדון מחר בסוגיה שיו"ר הוועדה משה גפני סירב להעלות במשך חודשים רבים: אישור תקנות שיאפשרו לרשויות בישראל להעביר ל־104 מדינות אחרות מידע על חשבונות פיננסיים שמוחזקים בארץ בידי נתינים זרים. ישראל כבר התחייבה לאשר את התקנות האלה במסגרת אמנת CRS, האמנה הרב־צדדית לחילופי מידע אוטומטיים שנועדה להיאבק בהעלמות מס. מה שתקע את אישורן עד כה היה חששם של גורמים חרדים כי השקיפות תאיים על גמ"חים המחזיקים חשבונות בבנקים בישראל.
- "היקף העבירות של אלבר עולה על רבע מיליארד שקל"
- רשות המסים סגרה מחוסר ראיות את תיק החקירה נגד רפי ליפא
- הותר לפרסום: השחקן דן תורג'מן נעצר בחשד להעלמת הכנסות בלמעלה מ-3 מיליון שקל
יישום אמנת CRS חשוב לא רק למדינות הזרות שמבקשות למסות כספים שמוחזקים בארץ: הוא חיוני גם למאמצי הגבייה של הרשויות בישראל. זאת משום שהאמנה היא הדדית; כל זמן שישראל לא תקיים את חלקה, היא תתקשה לקבל מידע על מיליארדי השקלים שמחזיקים ישראלים בחשבונות בחו"ל.
החוק אינו אוסר על ישראלים להחזיק חשבונות במדינות זרות, אבל הוא מחייב אותם לדווח על הכסף לרשות המסים ‑ ובמקרים מסוימים לשלם עליו מס. ובכל זאת, חוק או לא חוק, אלפי ישראלים מחזיקים בחו"ל חשבונות לא מדווחים ומתחמקים מתשלום מס בסכומי עתק. מימוש אמנת CRS יקל על רשות המסים להגיע למי שמעלים מס מעבר לים.
חלון להונג קונג ולז'נבה
אמנת CRS גובשה בהמשך להסכם FATCA, שבו חייבה ארצות הברית מדינות אחרות בעולם להעביר לה מידע פיננסי על אזרחים אמריקאים. ממשלת ישראל הצטרפה לאמנה במאי 2016, והתחייבה לקדם חקיקה שתאפשר העברת מידע כבר בספטמבר 2018. המידע שיועבר ממועד זה אמור לכלול נתונים גם על שנת 2017 ‑ לרבות פרטי בעל החשבון הזר, היתרה בסוף 2017 וההכנסות מריבית ומדיבידנדים.
אף שהיוזמה לאמנה נולדה בארגון ה־OECD, חברו אליה עוד מדינות רבות. רשות המסים צפויה אפוא לקבל מידע לא רק ממדינות כמו שוויץ, שם הוחזקו רוב החשבונות הלא מדווחים, או הונג קונג, לשם עברו בעלי חשבונות רבים משוויץ, אלא גם ממקלטי מס ידועים כמו איי הבתולה הבריטיים וברמודה.
בגמ"חים נבהלו מהאמנה
מה שעיכב עד כל את השלמת התקנות היה חששו של גפני כי העברת המידע למדינות זרות תפגע בפעילות הגמ"חים במגזר החרדי. גורמי אכיפת החוק מעריכים שהגמ"חים מעורבים עד הצוואר בפעילות של הלבנת הון והעלמת מס.
הבנקים עצמם יודעים מעט מאוד על מקור הכספים שהגמ"חים מחזיקים בהם. במסגרת העברות המידע הבינלאומיות, היעדר המידע הזה ייחשב כאילו הבנק מסתיר מידע ממדינה אחרת, דבר שעלול לעלות לו בסנקציות חמורות. הדרך שנמצאה כדי להתמודד עם הבעיה במסגרת הסכם FATCA, שנחתם עם האמריקאים, היתה הסדר ביניים שלפיו הגמ"חים יוכרו כעמותות ללא אישור ניהול תקין, וככאלה לא יידרשו להעביר דיווחים לרשות המסים. הבנקים יעבירו מידע רק על גמ"חים המחזיקים יותר מ־50 אלף דולר.
את ההסדר הזה, שיפוג בעוד כמה חודשים, אמורה להסדיר חקיקה שתעסוק בפיקוח על הגמ"חים. אולם בינתיים הסוגיה רחוקה מהסדרה. רק לפני שבועיים הודיע גפני כי הוא מבקש לשנות את המתווה שלפיו רשות שוק ההון תפקח על הגמ"חים, ולהעביר את הפיקוח העתידי עליהם לרשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שם הפיקח מקל יותר. כעת, בעקבות הלחץ שהפעיל, הרצפה של 50 אלף דולר לקיום חובת הדיווח תיכלל גם בתקנות הקשורות לאמנת CRS.
האוצר התעלם מהערות הבנקים
מלבד העיכובים שגרם גפני והלחצים מצד הגמ"חים, נותרה עוד חזית בלתי פתורה. הגופים הפיננסיים עצמם ‑ כלומר הבנקים וחברות הביטוח שיהפכו לזרועות הביצוע של המדינה לעניין מסירת המידע ‑ העבירו כבר לפני כמה חודשים הערות בנוגע למהלך. עד כה, לא האוצר ולא גפני התייחסו אליהם.
לפי התקנות הקיימות, על כל חשבון שעולה לגביו חשד להעלמת מס במדינה זרה יש לפתוח בהליך לזיהוי בעל החשבון. מאחר שישראל היא מדינה קולטת עלייה, הגופים הפיננסיים יידרשו לבצע הליך זיהוי כזה ולהעביר מידע על הלקוח לגבי כל עולה. כדי להקל עליהם, הגופים מבקשים להחיל עליהם "רצפה" של 50 אלף דולר, כמו במקרה של הגמ"חים, שרק ממנה תהיה חובה לבצע הליך זיהוי.
רצפה כזו נקבעה גם בהסכם FATCA. ההערכות הן שהדרישה תהיה נושא למאבק, אף על פי שבמקרה של הגמ"חים זו בדיוק הדרישה שעליה גפני לא היה מוכן להתפשר.
מרוץ נגד השעון
לאור העיכובים שיצרה ועדת הכספים, חרף בקשות חוזרות ונשנות של משרד האוצר ורשות המסים לאשר את התקנות שהונחו על שולחן וועדת הכספים כבר ביוני 2017 ‑ קשה לראות כיצד יוכלו הגופים הפיננסיים להיערך להעברת המידע עד ספטמבר הקרוב.
לפי הסיכום, הגופים הפיננסיים יאספו את המידע מהלקוחות ויעבירו אותו באופן מרוכז לרשות המסים הישראלית, שתמסור אותו הלאה לרשויות המס בעולם. כל עוד לא אושרו התקנות, הבנקים מוגבלים ביכולתם לדרוש ולהעביר מידע. מבחינת ה־OECD, אם ישראל לא תעמוד בלוח הזמנים שסוכם עימה, היא תוכל להצטרף להסכם רק בספטמבר 2019, ואז המידע שיימסר יהיה רק לגבי 2018 ואילך. ייתכן גם שה־OECD יאפשר לישראל להצטרף באיחור חלקי, באמצע התקופה. כך או כך, רשות המסים לא תוכל להגיע לבעלי חשבונות שהצליחו לסגור את חשבונם לפני כן ולהעלים עקבות: העיכוב שכפתה ועדת הכספים ישרת בעיקר את מעלימי המס.