מינוי יועץ משפטי כמשרת אמון? שקד ממשיכה לגמד את מערכת המשפט

החוק שמאפשר לשרי הממשלה למנות את יועציהם המשפטיים כמשרת אמון יגיע מחר (ב') לוועדת חוקה של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. לישיבה יגיע - כדי להתנגד - היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצפויים לחזק אותו היועצים לשעבר ושופטי בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר ואליקים רובינשטיין. בנוסף מתוכננת מחר מול הכנסת הפגנה של משפטני השירות הציבורי.

שרת המשפטים איילת שקד צילום: אוהד צויגנברג

יוזמה זו שהקצב שלה תלוי באמביציה של שרת המשפטים איילת שקד, היא אחת ממוקדי אג'נדת המשילות של השרה: להפקיע את מינוי היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי משיטת המכרז שנשלט בידי גורמי המקצוע - הפרקליטות ונציבות שירות המדינה - לוועדת האיתור שנשלטת בידי השר והמנכ"ל. כל זאת כחלק ממאבק רחב יותר של השלטון במערכת המשפט שמתנהל במקביל נגד בית המשפט העליון, למשל בקידום פסקת ההתגברות, ונגד עצמאות השירות המשפטי הציבורי שנתפס כתוקע מקלות בגלגלי הביצועיזם המיניסטריאלי. "זו אגדה אורבנית מטורפת", מגיבים להאשמה זו במשרד המשפטים ומצטטים את השרה שקד, שגם מרבה להחמיא למשפטנים וגם לא מסוגלת להצביע על יוזמה מהותית אחת שנבלמה על ידיהם - ממתווה הגז דרך חוקי המסתננים ועד פיצול התאגיד. אין גחמה שהמשפטנים לא הכשירו עבור הממשלה. מנגד, טוענים שאולי היה ראוי ליועצים להפגין פחות רפיסות מול השרים. במיוחד מול שקד שעושה במשרד המשפטים כבתוך שלה ושל מפלגתה.

הבעיה שהחוק נועד לפתור לא באמת קיימת, מה שקיים זו המגמה לגמד את המשפטנים ולהכתימם כמתיימרים לחתור תחת נבחרי הציבור. זאת כחלק מהקרב הגדול שמתפתח כאן בשנים האחרונות בין השלטון למשפט על גבולות הכוח. המבנה המשטרי בישראל מבטל את הכנסת כגורם מרסן לממשלה ומותיר מולה את המשפט, לצד התקשורת, כבלם הכמעט יחיד, וגם אותו היא רוצה לבטל. המשמעות המצטברת לדמוקרטיה הישראלית היא ניסיון לבטל את מבנה שלוש הרשויות ולבסס דיקטטורה ממשלתית.

ספק רב אם העימות הזה על האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית יכול לבסס התנגדות חוקתית לחוק הנוכחי. מינויים באמצעות ועדת איתור מקובלים בישראל לתפקידים שבהם הממשק לשלטון גבוה – למשל מינוי היועץ המשפטי לממשלה. עתה רוצים להרחיבם גם ליועצים המשרדיים.

להצעה הוכנס שסתום ביקורת - היועץ המשפטי לממשלה יוכל למנוע מינוי לא ראוי. אלא שהווטו הזה אינו אפקטיבי כי היועץ לא יוכל להתנגד למועמד כשיר מקצועית, רק בגלל שהשר רוצה בו. לכן מתמקדות טענות הנגד בפגיעה באיכות המקצועית של השירות - אנשים טובים לא יגיעו בגלל שבבוא היום תיחסם דרכם לצמרת.

הפוליטיקאים דווקא מברכים על כך. מבחינתם רצויים משפטנים שפופים שירצו את הפוליטיקאים בתקווה להתקדם.