הרכבת הקלה בתל אביב דחפה לרפורמה מקיפה באגד

סוף עידן: משרדי התחבורה והאוצר הודיעו אתמול כי הגיעו לסיכום עם קואופרטיב אגד על רפורמה מקיפה שבמסגרתו יהפוך לחברה.

ההסכם שיתחיל להיות מיושם כבר השנה, מגיע לאחר שנים של דיונים ובמסגרתו יוצאו במהלך 12 השנים הבאות כל הקווים של אגד - העירוניים והבין־עירוניים - למכרז. במקביל הקואופרטיב יהפוך לחברה ויעבור התייעלות. רוב קווי השירות שיוצאו לתחרות נמצאים במטרופולינים הגדולים. במסגרת ההסכם יפורסמו בחודשים הקרובים מכרזים להפעלת כ־50% מקווי התחבורה הציבורית בירושלים. מדובר בכ־80 קווים המסיעים כ־60 מיליון נוסעים בשנה. בנוסף לפרישת עובדים אגד יהפוך בתוך שנה וחצי מקואופרטיב לחברה ויידרש לעמוד ברמת שירות המקובלת בקווי השירות שיוצאו לתחרות. עד לשנת 2021 יחודש צי האוטובוסים של אגד כך שיעמוד בדרישות המכרזים התחרותיים - גיל מקסימלי של 10 שנים, לעומת כ־15 שנים כיום והצטיידות ב־150 אוטובוסים חשמליים. כחלק מההסכם אגד התחייב לעבור התייעלות לרבות שינוי מבני והכנסת משקיע פרטי, כך שבתום תקופת ההסכם יוכל לפעול בתנאי תחרות.

הקמת הרכבת הקלה בתל אביב צילום: עמית שעל

כחלק מהיערכות אגד יוקצה תקציב לצורך פרישת עובדים מתוך כ־6,000 המועסקים היום. הכוונה לפרישת מרבית החברים - 1,300 מתוך 1,500, ועובדי דור

א' (הוותיקים) - 1,800 מתוך 2,400. לפי משרדי הממשלה, ההסכם יחסוך כמיליארד שקל עד שנת 2030.

הטריגר העיקרי למהלך היה זכיית אגד במכרז להפעלת הרכבת הקלה בתל אביב. מדובר בקו פעיל שיסיע 70 מיליון איש בשנה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", כבר בספטמבר האחרון הוחלט במשרדי האוצר והתחבורה להקטין את קווי אגד כדי להשאיר את חלקו של הקואופרטיב בשוק התחבורה הציבורית על 35%. כמו כן, אגד לא יוכל להתמודד על הפעלת הרכבות הקלות בירושלים.

אגד מפעיל כיום כ־2,950 אוטובוסים. מספר הנוסעים בקווים העירוניים והבין־עירוניים של הקואופרטיב מגיע לכ־900 אלף ביום ב־945 קווי שירות בכל הארץ.

ההסכם הקודם עם אגד הסתיים ב־2015, ומאז הקואופרטיב ומשרדי הממשלה התכתשו במטרה לנסות ולפתוח את השוק לתחרות ולצמצם את הסובסידיה שהקואופרטיב מקבל. למרות ההפרטות לאורך השנים, הוצאת חלק מהקווים לתחרות והכרסום במעמדו כמונופול, אגד ממשיך להישען על הסכם סובסידיה ישן שאותו שאף האוצר לקצץ. עלות ההסכם החדש היא כ־15 מיליארד שקל לתקופה של 12 שנה עד 2030, מתוכם כ־800 מיליון שקל למימון פרישת חברי אגד. הפרישה תמומן רק ב־20% על ידי המדינה והשאר ממקורות אגד, לרבות מכירת נכסים של הקואופרטיב.

עיקר המחלוקת עם משרדי הממשלה נבע מדרישת אגד מהמדינה שתמשיך לתת לה 800 מיליון שקל בשנה, אף שנתח השוק שלה צנח ב־11 השנים האחרונות מ־75% ל־35%.

לטענת אגד, את שש השנים האחרונות הוא סיים עם הפסדים כבדים בגלל עלויות שכר גבוהות שמקורן בהסכמים ישנים. על פי הערכות, הכנסות אגד מסתכמות בכ־1.4 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ־50% מופנים לתשלום משכורות לעובדים שחתומים על הסכם קיבוצי ישן, שמקשה על אגד להתייעל ולהתחרות במפעילים הפרטיים.

אגד הוקם והחל לפעול כקואופרטיב בשנת 1933, באמצעות מיזוג של ארבע אגודות שיתופיות, במטרה לספק שירותי תחבורה ציבורית ליישוב היהודי. לפני קום המדינה פעלו בארץ ישראל כמה קואופרטיבים לתחבורה ציבורית. ביוזמת שר התחבורה הראשון דוד רמז התמזגו הקואופרטיבים האלה בשנת 1951 ויצרו את המונופול של אגד.

שר התחבורה ישראל כץ ציין כי עם אישור עקרונות ההסכם תהפוך אגד להיות חברה תחרותית מודרנית. "ההסכם מאפשר את שיפור השירות לציבור הנוסעים והגברת השימוש בתחבורה הציבורית ומאפשר לאגד להיערך לפעילות בתנאי תחרות".