ח"כ כבל ינסה היום להפיח חיים בוועדת הטייקונים המקרטעת

ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני יכנס היום דיון של הצוות המקצועי של ועדת החקירה למתן אשראי לטייקונים, כדי לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר לדחות את הדרישה לחייב את בנק ישראל לחשוף דו"חות ביקורת למתן אשראי לקונצרן אי.די.בי ונוחי דנקנר. ההחלטה מובילה את הוועדה כולה לפרשת דרכים שמאיימת על המשך פעילותה.

אם הוועדה לא תקבל דו"חות מבנק ישראל ומהבנקים על ההליכים וההחלטות למתן אשראי, קיים חשש שדיוניה לא יהיו אפקטיביים והיא לא תוכל למלא את משימתה - לבחון את מתן האשראי הנדיב של הבנקים לטייקונים.

ועדת החקירה הוקמה ביולי 2017, ומאז היא נתקלת בקשיים. אשתקד הועלתה הצעה להרחיב את סמכויותיה לקבלת מסמכים, כך שתוכל לחייב את בנק ישראל, הבנקים וגופים פיננסיים למסור לה דו"חות ביקורת ודו"חות אחרים על מתן אשראי ללווים.

בשל התנגדות של הרגולטורים ובהם המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר ומנהלת רשות שוק ההון דורית סלינגר, וכן שרת המשפטים איילת שקד — הוחלט אשתקד שלפי שעה לא יחוקק החוק. אחר כך התקשתה הוועדה לגייס יועצים חיצוניים שיעבדו עמה, כאלה שלא עבדו עם הבנקים.

לאחר שנמצאו היועצים, חויבה הוועדה על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת לשכור את היועצים בהליך מורכב. לאחר חבלי לידה קשים כונסה הוועדה ב־11 החודשים האחרונים לשתי ישיבות בלבד. בנוסף, קיימה יום עיון לחבריה עם מומחים בתחום.

לא יתקבל מידע ספציפי על אשראי לטייקון כזה או אחר

כעת לא ברור כיצד הוועדה תוכל להתנהל בעקבות פסיקת בג"ץ. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) יכנס היום דיון של הצוות המקצועי של הוועדה, לדיון בהשלכות פסק הדין על עבודתה. בדיון יבקש כבל לגבש את עמדת הוועדה בשאלה אם לחוקק חוק שיחייב את הבנקים ואת בנק ישראל למסור לה דו"חות פנימיים. כבל אמר ל"כלכליסט" ש"קיבלנו את החלטת בג"ץ ואנחנו לומדים את המשמעויות שלה. נקבל החלטות בפורום הרחב של הוועדה בקרוב. לא מן הנמנע שניאלץ לחוקק חוק שיחייב אותם למסור מסמכים".

חבר הוועדה יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש (הליכוד), שעמד בשנה שעברה בראש ועדת הכנסת, כשתבע לחזק את סמכויות הוועדה הפרלמנטרית, אמר ל"כלכליסט" שהוא "תומך בחוק שיאפשר לוועדה לזמן מידע ומסמכים בפורום חסוי לטובת פעילותה".

עו"ד אתי בנדלר, המשנה ליועמ"ש הכנסת והיועצת המשפטית של הוועדה, קובעת בחוות דעת שהניחה אמש על שולחנם של חברי הוועדה כי פסק הדין קובע בעצם איסור על חשיפת מידע גם מכורח חוק חופש המידע. המשמעות של חוות הדעת היא שהוועדה תוכל לדון בנושאים עקרוניים ובהנחיות שניתנו על ידי הרגולטורים בהתנהלות של מתן אשראי ופיקוח מבלי לנקוב בשם הלווה או הקבוצה שלגביה התנהל הסדר אשראי. כלומר, הח"כים, שרצו לקבל מידע ספציפי על הסדרי האשראי לאליעזר פישמן או לטייקונים אחרים שהגיעו להסדרי חוב, לא יוכלו לקבלו.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), חברת ועדת החקירה הפרלמנטרית ומי שיזמה את הקמתה, אמרה בתגובה לפסק הדין כי "ככל שהעניין נוגע לוועדת החקירה הפרלמנטרית, חברי הכנסת חשופים לסודות הכמוסים ביותר של מדינת ישראל ועל כן חייבת להימצא הדרך, מבלי לפגוע בפרטיות של לווה כזה או אחר, לחשוף את הדו"חות הללו בפנינו".

מימין: יו"ר הוועדה איתן כבל ואליעזר פישמן צילום: עמית שעל

בהתייחסה לפסק הדין של העליון אמרה נחמיאס ורבין כי: ״זאת היתה הזדמנות משפטית חשובה להבחין בין חיסיון בנק־לקוח, שהוא עיקרון חשוב וחיוני למערכת העסקית, לבין דו"חות הפיקוח על הבנקים שלפחות באופן חלקי ראויים לשקיפות. בבחינה השוואתית רואים שהמגמה בבנקים מרכזיים בכלכלות גדולות היא כן לשפר את השקיפות ולחשוף דו"חות".

מה הסבירו המומחים לחברי הוועדה "הרבה כסף הלך לאיבוד ואיש לא נתן את הדין על כך במערכת הבנקאית" אמר עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים, ביום עיון סגור שנערך בחודש שעבר לחברי ועדת פישמן. פרופ' אבי בן בסט: "בלי נתונים אני מסופק אם הוועדה תצליח לעמוד על סוגיות האשראי" צבי זרחיה, תגובה אחת לכתבה המלאה 

חבר הוועדה ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "נצטרך ללמוד לעומק את הפסיקה. כשלעצמי אני לא בטוח שהפסיקה הזו חלה על היחסים שבין המפקח על הבנקים לבין הכנסת. אנו בהחלט מתכוונים לדרוש מהמפקחת על הבנקים לקבל את המידע החיוני לעבודה שלנו, ואנו מצפים שהוא יינתן לנו גם אחרי החלטת בג"ץ. אם המפקחת לא תסכים לתת לנו את המידע, נצטרך לשקול את צעדינו. בלי מידע אין טעם לקדם את עבודת הוועדה".

גם הבחירות שבדרך מאיימות על המשך פעילות הוועדה

בינתיים גם לוח הזמנים מציב סימני שאלה על המשך פעולת הוועדה. בעוד חודש וחצי תצא הכנסת לפגרת הקיץ ולא ברור אם עד לפגרה יחוקק חוק להגברת סמכויותיה, במיוחד לנוכח התנגדות הרגולטורים. הח"כים יהיו בפגרה עד אמצע אוקטובר 2018, וספק אם ניתן לקיים ישיבות בפגרה כשחלק גדול מהח"כים בחו"ל.

בכנסת מעריכים שלא מן הנמנע שהבחירות לכנסת יוקדמו למרץ 2019. במקרה כזה הכנסת צפויה להתפזר באוקטובר–נובמבר 2018, ולא ברור אם הוועדה תספיק עד למועד זה למלא את משימותיה.