הרווחה בישראל גבוהה, אבל לא מתקרבת למדינות ה־OECD

רמת הרווחה בישראל אמנם נמצאת במגמת שיפור בשנים האחרונות, אך הפער בינה לבין רמת הרווחה במדינות ה־OECD רק הולך וגדל, כך עולה מהסקירה השבועית של הכלכלן הראשי באוצר. הסקירה התפרסמה היום (ב') ומתמקדת בבחינת הרווחה של תושבי ישראל.

הצד החיובי של ממצאי הסקירה הוא שרמת הרווחה בישראל מתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה־OECD כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש. בעוד שב־2014 עמד התוצר לנפש בישראל על 87%, ממוצע ה־OECD של התוצר לנפש עמד על 92%. מה שהופך את הרווחה לגבוהה יותר לעומת התוצר לנפש הוא תוחלת החיים הארוכה יחסית בישראל ‑ 82.2 לעומת 78.3 בארצות הברית. עוד גורם שמשפיע על הצמיחה לטובה הוא הצריכה הגבוהה בארץ.

תוחלת החיים משפיעה לטובה על הרווחה בישראל

המדד שעליו נסמכה הסקירה התייחסה לרמת הצריכה, תוחלת החיים, פנאי ואי־השוויון. הפרמטרים השונים קיבלו משקל שונה בהתאם להשפעתם על הרווחה. זאת בעוד שהדרך הנפוצה למדוד את רווחת התושבים במדינות השונות היא לפי תוצר לנפש. הבעיה עם אופן המדידה הזה היא התעלמות מפרמטרים כמו תוחלת חיים, רמת השכלה או פנאי.

הסיבה העיקרית לצמיחה המהירה במדד הרווחה בישראל בהשוואה לתוצר לנפש היא העלייה בתוחלת החיים מ־77.5 בשנת 1995 ל־82.2 בשנת 2014. הצריכה הגבוהה יחסית בישראל תרמה גם כן לעלייה ברווחה אולם פחות (מאחר שלמרות שהצריכה גבוהה מהממוצע ב־OECD, המדד נבנה כאשר נקודת הייחוס היא ארצות הברית, שם הצריכה גבוהה יותר).

לפני 20 שנה ישראל עקפה את ה־OECD במדד הרווחה

השורה התחתונה של הסקירה ורודה פחות. לפני 20 שנה הרווחה בישראל היתה גבוהה יותר מממוצע ה־OECD. אולם הירידה בהכנסה ב־2003‑2005 בעקבות משבר הדוט.קום והאינתיפאדה השנייה הביאה לצמיחה נמוכה יותר ברווחה. כלומר, למרות שמשקללים פרמטרים נוספים כשבוחנים את הרווחה של ישראל, עדיין המצב לא משהו בהשוואה לממוצע ה־OECD.

מאז המשבר של 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל נמוך מהממוצע - 2.5% בישראל לעומת ממוצע של 2.9% בשנה ב־OECD. לא רק שישראל ירדה במדד הרווחה, היא רק מגדילה את הפער ביחס למדינות המפותחות.

הסיבה לפער שהולך וגדל היא חלק מרכזי מהיתרון של מדד הרווחה על פני התוצר לנפש. לצד העלייה המשמעותית בתעסוקה בישראל שנרשם בשנים האחרונות, נרשמה ירידה בפנאי שגם ככה נחשב לנמוך.

הפתרון הוא לא להגדיל את האבטלה, אלא את התוצר לנפש, וכן את הצריכה. לא דרך הגדלת שעות העבודה אלא דרך הגדלת הפיריון. אותו פתרון שניתן על ידי כל גוף בינלאומי שמגיע לארץ בשנים האחרונות, ואותו פתרון שמשרד האוצר יודע לדקלם אך לא יודע לבצע.

על מנת להגדיל את הפדיון צריך להרחיב את ההשקעה בתשתיות בצורה משמעותית, ולהתמקד בשיפור הכישורים וההשכלה של הציבור. בשורה התחתונה, למרות שמצבה של ישראל נראה לא רע, אם נסתכל מקרוב נוכל לראות שמצבנו די עגום.