הממשלה לא חושבת שהיא צריכה לשלם בזמן

אנשי ועדת הכלכלה לא ניסו כלל להסתיר את זעמם על הזלזול המופגן של הממשלה בחוק, שהם העבירו רק לפני שנה וחודשיים בהסכמה מלאה איתה. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני אמר ש"אתם, הממשלה, גזלנים". על אנשי משרד הבריאות שנמצאים בראש רשימת המתעלמים מהחוק איים ש"אני אעשה לכך שיימינג שלא היה כדוגמתו". המשנה ליועץ המשפטי לכנסת עו"ד אתי בנדלר אמרה ש"שלוש הוראות שונות בחוק מופרות ברגל גסה על ידי הממשלה".

את העובדה שהממשלה רואה בחוק רשות ולא חובה אפשר ללמוד גם מנתונים (חלקיים) שהציג החשב הכללי בישיבת ועדת הכלכלה אתמול.

20% מהתשלומים שבדק החשב שולמו באיחור, כלומר לאחר יותר מ־45 יום שקובע החוק. צריך לזכור שהחוק עצמו די בעייתי שכן כלל לא ברור למה המדינה צריכה לשלם חודש וחצי אחרי שהיא קיבלה שירות או מוצר.

חצי הכוס המלאה: הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים דיווחה שבעקבות כניסת החוק לתוקף יש שיפור במוסר התשלומים במשק והפיגור בתשלום ירד מ־63 ימים ל־53 ימים. כלומר, העובדה שחלק גדול ממשרדי הממשלה נאלצים עכשיו לשלם עד 45 יום מורידה את הממוצע הכללי.

את רשימת רומסי החוק מוביל משרד הבריאות. הוועדה החריגה אותו מהחובה לשלם בתוך 45 יום תמורת התחייבות שנתן בפברואר 2017 להביא מתווה ליישום נפרד של החוק בתוך שלושה חודשים. זה לא קרה. בנובמבר 2017 התחייב יעקב ליצמן, אז עדיין שר הבריאות, להביא מתווה בתוך שלושה שבועות. זה לא קרה. אתמול בוועדה אמר נציג המשרד ליאור ברק, שהעלות של החלת החוק על מערכת הבריאות היא 2 מיליארד שקל, ולכן המשרד יוכל להביא רק בעוד ארבעה חודשים מתווה חלקי ומדורג. כבל דרש מתווה בתוך חודש וחצי.

הטענה שהחלת החוק על מערכת הבריאות תעלה 2 מיליארד שקל שערורייתית במיוחד. מדובר בעצם בהודאה שמדינת ישראל לוקחת מהמגזר העסקי אשראי ללא ריבית בהיקף של2 מיליארד שקל באמצעות הלנת התשלומים שמגיעים לספקים. במקביל השרים יספרו לנו שהעסקים הקטנים והבינוניים הם הקטר של המשק וצריך לעודד אותם. אז הנה הצעה למהפכה ביחס הממשלה לעסקים: פשוט תשלמו להם בזמן.

לא רק התקנות בנושאי בריאות לא הוגשו. שרי האוצר והכלכלה לא הגישו את התקנות שיקבעו את חובת הדיווח לוועדת הכלכלה על יישום החוק. הנתונים המעטים שכבר פורסמו מבהירים למה עדיף לממשלה שלא יהיה פיקוח. לא הוגשו גם התקנות שקובעות על אילו קבלני תשתית, בנייה ושיפוצים החוק כן יחול. אז בינתיים אפשר לשלם באיחור של חודשים ושנים לכל הקבלנים.

יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל. "אעשה לכך שיימינג" צילום: עמית שאבי

לממשלה יש מנהג קבוע להרוג חוקים בכך שאינה מגישה להם תקנות. אפשר לקרוא לזה אקטיביזם ממשלתי. סביר שהרבה יותר חוקים מרוקנים כך מתוכן מאשר נפסלים על ידי בג"ץ. שלשום, למשל, אישרה ועדת הפנים את התקנות הקובעות תקני מינימום ללשכות מבקרי העיריות, שהוגשו לה באיחור של 23 שנה.

על חברי הכנסת להתחיל לשלב בחוקים באופן שיטתי סנקציות שיוטלו על המשרדים במקרה שלא יוגשו תקנות בזמן. למשל, במקרה של חוק מוסר תשלומים ראוי היה שיוכנס סעיף לחוק שיקבע שאם המתווה של משרד הבריאות לא יוגש ויאושר בתוך זמן קצר, החוק כולו יוחל עליו אוטומטית.

ואיך מאלצים את הממשלה להתחיל לעמוד במוסר תשלומים? המחוקק נדיב מאוד ובצדק בסנקציות על עסקים פרטיים ועל רשויות מקומיות. הוא הרבה פחות נדיב בסנקציות על הממשלה ומשרדיה. צריך למנות רגולטור ליישום החוק, אולי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הרגולטור יוסמך להטיל על חברות ממשלתיות וקופות חולים קנסות גדולים על איחורים משמעותיים בתשלומים. החיובים יפורסמו. כמו שאומר כבל - יכול להיות שרק שיימינג יעזור.