"אגף תקציבים התנוון": הפרוטוקולים שחושפים תמונה מבהילה של התנהלות משרד האוצר

"מדובר בגוף בלתי אפקטיבי ומנוון אשר לא מקבל שום החלטות. מתקבלים בו עדכונים לעיתים שעתיים לפני מסיבת עיתונאים". כך טוענת כלפי הנהלת האוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית במשרד האוצר, בפרוטוקלים של ועדת קוצ'יק שנחשפו שלשום. הפרוטוקולים ובהם עדויות של בכירי האוצר לדורותיהם שוחררו לציבור אחרי לחצים כבדים שכללו פניות לרשויות החוק שכן האוצר סירב למסור את הפרוטוקולים מרצונו החופשי.

העדויות, ובעיקר זו של עבאדי בויאנג'ו אשר כיהנה בתפקיד החשכ"לית בין 2011 ל־2017 וזכתה להערכה רבה מכלל השרים שכיהנו בתקופתה, הופכים למסמך שחייב להטריד את מקבלי ההחלטות, ולא רק אותם. בגלל חריפותם, הדברים של עבאדי בויאנג'ו הופכים את ועדת ודו"ח קוצ'יק, למעין ועדת אגרנט של משרד האוצר.

החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו. ביקורת קשה על הנהלת האוצר צילום: אלכס קולומויסקי

ועדת קוצ'יק שנועדה לקבוע את סמכויות הנהלת משרד אוצר, היתה הלכה למעשה הניסיון האחרון של מנכ''ל משרד האוצר הנוכחי שי באב''ד, לעשות סדר ולהשתלט על המשרד. השמועות, התדרוכים וההדלפות שליוו את דיוני הוועדה כבר רמזו על אווירה קשה בתוך המשרד החשוב ביותר במגזר הציבורי. ב־1.1.2018 פורסמו המסקנות בעיתונות אחרי חשיפת "כלכליסט" לפיה באב"ד מסרב לכנס מסיבת עיתונאים ואף נמנע מלפרסם את המסקנות במשך חודש. המסקנות המרכזיות של ועדת קוצ'יק היו: ראשי אגפי המשרד לא יהיו כפופים למנכ''ל; היעדר זיקה פוליטית בין השר למנכ''ל; גיבוש מדיניות המס לא תעשה יותר על ידי רשות המסים אלא על ידי מנהל הכנסות המדינה; חיזוק מנהל הכנסות המדינה והעלאת תנאי סף לממונה (כלכלן הראשי).

מכינים "פייק תקציב"

עבאדי בויאנג'ו מטיחה כאמור ביקורת קשה על תהליך התקצוב במדינת ישראל בעשור האחרון. "רואים שיש שגיאות חוזרות ונשנות בעבודת אגף התקציבים", היא אומרת, ומוסיפה: "למעט 2012 שהיתה שנה שבה הגירעון הסופי היה גבוה בהרבה מהמתוכנן, בכל אחת מהשנים האחרות הגירעון הסופי נמוך מהגרעון המתוכנן". הפספוס הזה גורם לדבריה לכך שבסוף השנה "זורקים כסף כדי להגיע לגירעון המתוכנן. מדובר בהוצאות מיותרות ובהקדמות מימון", ציינה החשכ''לית לשעבר והוסיפה ש"בגלל שהגירעון המתוכנן בדיעבד לא היה נכון הוא גרם בשנים האחרונות להעלאות מסים שנתבררו כמיותרות בדיעבד".

וזה לא הכל, עבאדי בויאנג'ו קובעת באופן חד משמעי כי קביעת תקציב המדינה הפך בשנים האחרונות בישראל לפארסה אחת גדולה. והיא גם מתארת איך, למה וכמה. "במהלך השנה מתבצעים אלפי שינויים בתקציב המדינה ואין קשר בין התקצוב המתוכנן לתקצוב בפועל. למעשה הביצוע לא דומה כלל לתכנון, ואין פיקוח אפקטיבי של הכנסת על הממשלה כתוצאה מכמות השינויים האדירה שמתבצעת במהלך השנה".

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר צילום: עמית שעל

כמו כן מתארת עבאדי בויאנג'ו כי "הסיכומים התקציביים נחתמים על ידי עובדים צעירים מאגף תקציבים, נעשים ללא אישור של הכנסת בהיקפים של מיליארדי שקלים, סיכומים המייצרים 'תקציב צל' לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת השר, החשכ"ל, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים. מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל".

במילים פשוטות יותר טוענת עבאדי בויאנג'ו כי מדובר ב"פייק תקציב", הצגה אחת גדולה מטעם משרד שמקצה מאות מיליארדי שקלים בשנה לכל תחום ותחום במדינה, מגייס מסים בהיקפים דומים, מגבש ומתכלל את הרפורמות המבניות החשובות ביותר במשק. מה שמתואר כאן זה תהליך שהוא לא פחות מתוהו ובוהו.

"מוותרים על רפורמות"

אם הנהלת האוצר מקבלת ביקורת קטלנית, אז אגף תקציבים באוצר שכונה במשך שנים סיירת מטכ''ל של המגזר הציבורי, מקבל כתב אישום עם אות קלון. "השינויים התקציביים והסיכומים התקציביים הם טעויות שיטתיות שחוזרות כל שנה באגף תקציבים ונובעות מפעילות לא שקופה שלא מאפשרת בקרה אמיתית על פעילות האגף, והביאה בשנים האחרונות לניוון היכולות המקצועיות של האגף", אומרת עבאדי בויאנג'ו. והיא מתייחסת לא רק לתקציב אלא גם לחוק ההסדרים בו נכללות כלל הרפורמות של האגף: "אין שום דיון ממשלתי אמיתי בסדרי עדיפויות של חוק"; "העבודה של האגף מבוזרת ולא מסודרת"; "אין תמונה מסודרת של החוק לא לשר האוצר ולא לראש הממשלה"; "שאר האגפים מתעדכנים לגבי תוכן החוק מהתקשורת"; "מוותרים על רפורמות שלא חשובות לאגף"; "הרבה החלטות חשובות נעשות בדרגים נמוכים מאד בלי שליטה מרכזית של השר". ולבסוף היא קובעת: "הקשר לחברי כנסת, שרים, ושאר הפוליטיקאים של אנשים צעירים אינו בריא ויוצר סחרור כח".

באב''ד הציע להתפטר ולבטל את תפקידו

התלונות הקשות כלפי אגף תקציבים מגיעות גם מבכירים אחרים. "ישנה הידרדרות קשה בתרבות הארגונית של משרד האוצר, תרבות כוחנית. חלק מראשי האגפים לא מדברים אחד עם השני, אלא נאבקים זה בזה ומנסים לזנב זה בזה", אמר הממונה על השכר לשעבר קובי אמסלם, בעדותו מול חברי ועדת קוצ'יק. מיכאל שראל, שכיהן ככלכלן הראשי של המשרד מציין בפרוטוקול את חוסר שיתוף הפעולה של אגף תקציבים בהנגשת המידע לשאר האגפים.

ומה הציע מנכ''ל האוצר לאותה ועדה? לפי הפרוטוקולים באב''ד הציע כי הוא יתפטר, הממונה על אגף התקציבים יהפוך למנכ''ל האוצר, והאחרון ינכס לעצמו את שאר אגפי גיבוש מדיניות: אגף השכר ואת אגף הכלכלן הראשי. "בעיני מר באב''ד- זו היא (האפשרות) המועדפת" נכתב בפרוטוקול.

כבר חודשיים שאין ממונה על השכר באוצר ובאב''ד משמש כממלא מקום. בעוד שבועיים האוצר יישאר ללא כלכלן ראשי, שכן יואל נווה יסיים את הקדנציה. הוא לא התבקש להישאר ושר האוצר טרם החל בחיפושים למחליף. כנראה, לפחות באופן זמני, נראה כי גם התפקיד הזה יעבור לבאב''ד. אולם לדברי באב"ד, בקרוב מאוד ימונה ממונה על השכר והוא לא יחליף את יואל נווה ככלכלן ראשי של המשרד.

ועדת קוצ'יק הוקמה ביוני 2017 בהובלת מנכ"ל האוצר בעבר יוסי קוצ'יק כדי להסדיר את סמכויות הנהלת האוצר. בינואר 2018 פורסמו המסקנות, בהן: ראשי אגפי המשרד לא יהיו כפופים למנכ"ל, לא תתקיים זיקה פוליטית בין השר למנכ"ל, גיבוש מדיניות המס תעשה במנהל הכנסות המדינה ולא ברשות המסים.