הפרקליטות תובעת את עיזבונו של בנימין בן אליעזר - דורשת 3 מיליון שקל

כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" קרב הירושה במשפחתו של השר המנוח התחמם לאחר שבנו הבכור, אופיר, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל בעניינו של אביו, ודרש לקבל את הכספים שנתפסו בכספת של אביו בזמן חקירת המשטרה.

בנימין בן אליעזר המנוח צילום: אלכס קולומויסקי

הבן הגיש את בקשתו, שבועות ספורים לאחר שאלמנתו של בן אליעזר, דולי, פנתה גם היא לבית המשפט וטענה כי הכספים וכן הבית שנתפס בחקירה שייכים לה. בין האלמנה לבן פרץ סכסוך סביב הכסף, אולם בשבוע נחשף ב"כלכליסט" כי ייתכן והמאבק בין השניים הינו לחינם שכן הפרקליטות ורשות המסים צפויות לבקש את הכספים בהליך אזרחי – נפרד.

הפרקליטות דוחה את טענותיהם של השניים כשלשיטתה הכספים בכספת וכן הבית נשענים על כספי שוחד שקיבל בן אליעזר משני נאשמים נוספים בפרשה – אנשי העסקים אברהם נניקשווילי ורוי מוצפי. לטענת הפרקליטות, במהלך חקירתו של מוצפי במשטרה הוא אף סיפר שאופיר, איתו הוא מיודד במשך שנים, צלצל אליו בסמוך לפתיחת החקירה ואמר לו שאבא שלו "הפיל עליו את הכסף בכספת". אופיר אגב הכחיש בעבר בראיון לתאגיד "כאן" שאמר את הדברים כך ושהתכוון לפרשה בכללותה. "אמרתי שאבא הפיל עלי תיק", אמר אז.

על רקע זאת, הוגשה היום (ב') תביעה של פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) נגד עיזבונו של בן אליעזר, המיוצג באמצעות מנהלי עיזבונו, עוה"ד אסף לאור וורדה חקלאי. במסגרת התביעה מתבקש בית המשפט לחייב את העיזבון לשלם למדינה סכום של 2,7 מיליון בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. סכום זה לשיטת הפרקליטות מגלם את "כספי השוחד והרווחים שהפיק מהם בן אליעזר ז"ל ביותו עובד ציבור.

במקביל הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה לפי פקודת סדר הדין הפלילי לבימ"ש השלום בתל אביב, לפיה מבקשת המדינה לתפוס את הנכסים של בן אליעזר ז"ל – מחצית הפנטהאוז ביפו ומלוא סכום הכסף שנתפס בכספת בבנק, 575 אלף דולר, לטובת המדינה.

בתביעה שהוגשה באישור פרקליט המדינה והיועמ"ש, מפורט כי התביעה הזו הינה תולדה של ההליך הפלילי שהחל נגד השר המנוח ושהופסק בעקבות פטירתו. לפי הנטען בכתב האישום, בתקופת היותו עובד ציבור נטל בן אליעזר לכיסו כספי שוחד הפיק רווחים של כ-2.7 מיליון שקל. "מדובר", נכתב, "במעשים חמורים אשר יש בהם בכדי לפגוע באמון הציבור בשלטון.. הפרקליטות סבורה כי חרף פטירתו, עומד בתוקפו האינטרס הציבורי לקבל מידי עיזבונו את הממון שהפיק תוך ניצול משרתו והפרת אמון, על חשבון הציבור".

עמדת המדינה בכתב התביעה מבוססת על כמה חוקים. כך, נטען כי משעה שבן אליעזר התעשר שלא כדין תוך שימוש במעמדו ובתפקידו כחבר-כנסת וכשר כדי לקדם אינטרסים של נותני השוחד – חב הוא בחובת השבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. בנוסף, נטען כי כל נכס או מתנה שקיבל לידיו בן אליעזר נוכח תפקידו ומעמדו כעובד ציבור הוא קניין המדינה בהתאם להוראות חוק שירות הציבור (מתנות). מעבר לכך, בפרקליטות טוענים כי בן אליעזר, בתפקידיו כחבר כנסת וכשר היה נאמנה של המדינה, אלא שבמעשיו הפר את חובת האמון כנאמן המדינה.