אחרי התערבות ביהמ"ש: בנק הפועלים הסכים לקבל הפקדה שמקורה במכירת ביטקוין

בית המשפט המחוזי בתל אביב המליץ לבנק הפועלים לקבל הפקדה של 195 אלף דולר (680 אלף שקל) שמקורם במכירת 20 מטבעות ביטקוין, זאת לאחר שהשתכנע כי אין מדובר בכספי הלבנת הון, ודחה את בקשת הבנק להוציא צו איסור פרסום בנושא זה. בנק הפועלים, שטען במשפט כי יש יסוד סביר לחשש כי מכירת הביטקוין קשורה להלבנת הון ומימון טרור מאחר שאין דרך לזהות את מקור הכספים בעסקאות מטבע וירטואלי — קיבל את המלצת בית המשפט.

התובע רכש במרץ 2013 כ־178 מטבעות ביטקוין בעלות של 17 אלף דולר, בעזרת בנו שמתגורר בארצות הברית. במרץ 2018 מכר 20 מטבעות וביקש להפקיד את הסכום שקיבל עבורם בבנק הפועלים. אולם מנהלת הסניף סירבה לעשות זאת ללא מסמכים המעידים על השתלשלות העברות הכספים ומקור הכספים לאורך כל הדרך.

הבנק חושש בעיקר מהרשויות האמריקאיות צילום: MasterTux/Pixabay

בעקבות זאת הגיש התובע, באמצעות עורכי הדין אסף גרשגורן ועמית משה כהן מפירמת דורון־טיקוצקי־קנטור־גוטמן ועמית גרוס, תביעה נגד הבנק בטענה שהסירוב לקבל את ההפקדה אינו סביר לאור המצאת שורה מסמכים ואסמכתאות שמעידים על מקור הכספים ששימשו לרכישת הביטקוין ועל נתיב הכסף, ממועד הרכישה עד מועד המכירה של הביטקוין. עוד טען כי התשלום שהתקבל דווח כדין לרשות המסים. מנגד, טען הבנק כי המסמכים שהגיעו לידיו אינם מספקים.

הבנק טען בפני השופטת לימור ביבי כי "בשנים האחרונות חלה עלייה בסיכוני הציות, ובכללם סיכוני איסור הלבנת הון, על המוסדות הפיננסיים, כפי שבאה לידי ביטוי גם בקנסות בהיקפים גדולים". הבנק אף הזכיר כי "פעילות במטבעות וירטואליים מוגדרת על ידי בנק ישראל כפעילות בסיכון גבוה, החושפת את הבנקים לסיכונים מסיכונים שונים, לרבות פגיעה במוניטין, חשיפה לעיצומים וסיכונים משפטיים".

הבנק גם התריע כי "כפייה על הבנק לאפשר ביצוע פעולות במטבעות כאלה בהיעדר כללים ברורים מצד הרגולטור עלולה לחשוף את הבנק לסנקציות ותמנע ממנו לקיים בקרה אמיתית ואפקטיבית על חשבונות הבנק המנוהלים אצלו". למעשה הבנקים לא חוששים רק מהמפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון הישראלית, אלא גם ובעיקר מהרשויות האמריקאיות. מאחר שבמקרה הנדון היה מעורב גם חשבון בנק אמריקאי החשש של הפועלים היה כפול.

הרשויות האמריקאיות דורשות מידע מלא על כל החשבונות של אזרחיהם ומאיימים בסנקציות כבדות על בנקים שלא מעבירים את מלוא המידע הרלוונטי.

לטענת עורכי הדין, מדובר בתקדים המחייב את המערכת הבנקאית לבחון את מדיניותה בנוגע לכספים שמקורם בעסקאות מטבע וירטואלי, תוך שמבוצעת בדיקה אמיתית ועניינית לכל טרנזקציה אד הוק, ולא שלילה אוטומטית של כל עסקה ועסקה מבלי לבחון אותה לגופה.

מבנק הפועלים נמסר: "לאחר שבית המשפט שוכנע שאין חשש להלבנת הון ועבירות מיסוי בנסיבות המקרה, ובכפוף לחתימה על w9 (מסמך שבו הלקוח מאשר להיבדק על ידי רשויות המס האמריקאיות, ע.מ), הבנק יאפשר קבלת הכספים".