משרד האוצר: העלאת שכר המינימום עלולה להביא לפיטורי עובדים

בחברות בהן הועסקו שיעור גבוה של עובדים בשכר מינימום (מעל 20%) ירד נתח התעסוקה ב-2.4% (כלומר היקף התעסוקה בחברות אלו מכלל המדגם ירד מ- 43.0% ל-40.6%), בעוד שבחברות עם שיעור הנמוך מ-20% של עובדים בשכר מינימום נתח התעסוקה עלה באותה תקופה ב-2.4%. כתוצאה מכך, טוען הכלכלן הראשי, אומדן השפעת העלאת שכר המינימום בכ-10% (במונחים ריאליים) על התעסוקה עומד על כ-5% - שהם כ-75 אלף עובדים.

יואל נוה הכלכלן הראשי במשרד האוצר צילום: משרד האוצר

המחקר נעשה על רקע העלאות שכר המינימום שנעשו בשנים האחרונות. על פניו בשלב זה, על רקע שיעורי האבטלה הנמוכים במשק, העלאת שכר המינימום לא הביאה לגל פיטורים של עובדים בשכר המינימום, כפי שעלול לקרות כאשר השכר עולה על התפוקה השולית של העובדים. אולם כאמור אפקט זה עלול לקבל ביטוי מספר שנים לאחר העלאת שכר המינימום, כפי שמצאו כעת באוצר. לפי הכלכלן הראשי, "לפי שעה לא נראית השפעה שלילית על התעסוקה. עם זאת, ההשפעות בטווח הארוך יותר עלולות להיות שונות מהותית. זאת מכיוון שהעלאות שכר מינימום בישראל (ובמדינות אחרות) מתבצעות לרוב בתקופות של גאות במחזורי העסקים, במהלכן הביקוש לעובדים נמצא בשיא". כלומר העלאת שכר המינימום התבצעה בשלב שהמשק במצב טוב, אולם האפקט השלילי של הפיטורים יעצים את הפיטורים בשלב של שפל במשק, כאשר חברות יידרשו לקצץ עלויות, העלאת השכר הזו תקבל ביטוי.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ, מסרה כי "המסקנות המגומגמות והמרושלות של 'המחקר' כביכול שעשה הכלכלן הראשי באוצר על שכר המינימום, שוות בערך לאמירה סתמית של עובר אורח ברחוב. נראה כי ה'מסקנה' שהעלאת שכר מינימום מביאה כביכול לפיטורים היא סוג של אמונה דתית אצל הכלכלן הראשי, והוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. עד כה, מעולם לא גרמה העלאת שכר לעובדים העניים - לפיטורים, ומדובר בהתנגדות נפשית עמוקה למתן תשלום הוגן לבני אדם בעבור עבודתם. יתכבד האוצר ויחליט איך המסקנות המעורפלות בדבר סכנת הפיטורים שלכאורה רובצת על המשק, עולה בקנה אחד עם ההתפארויות על שיעור האבטלה הנמוך".