ה-OECD: שיעור המס הממוצע על עבודה בישראל - 22%, מהנמוכים במדינות המפותחות

שיעור המס על עבודה בישראל עמד ב-2017 על 22%, אחד מחמשת הרמות הנמוכות ביותר בקרב המדינות המפותחות - כך מדווח הבוקר (ה') ארגון ה-OECD.  הממוצע של הארגון עמד על 33%.

ישראל דורגה במקום החמישי, אחרי שוויץ, מקסיקו, ניו זילנד וצ'ילה.

הארגון מתייחס ל"tax wedge" שהוא בעצם סך המסים (המשולמים הן על ידי המעביד והן על ידי העובד) כאחוז מהשכר - הכולל לא רק מס הכנסה אלא גם ביטוח לאומי (מעסיק ועובד). לפי הנתונים משקל המס ירד ב-2017 ב-0.25%.

ניתח לפי מרכבים מראה כי בישראל, העובדים משלמים בממוצע כ-17% מס הכנסה, מבין הנמוכים בארגון, אך הפרשות גבוהות במיוחד לביטוח הלאומי המגיעים ל-13% מהשכר לעומת שיעור של 9.8% בממוצע בארגון, מה שהופך את המוסד לביטוח הלאומי הישראלי לאחד מ-12 המוסדות שגובים הכי הרבה מס מהעובדים.

הפגנת האמהות (ארכיון)

לגבי שיעור המס בקרב זוג עם שני ילדים, כאשר מוסיפים את הטבות המס להורים עובדים לילדים וקצבאות הילדים – שיעור המס צונח ל-15.8% מהשכר והוא הנמוך ביותר בארגון אחרי שוויץ וצ'ילה (מקום 3). עוד עולה כי מדובר בכמחצית מהשיעור הממוצע בקרב המדינות המפותחות (כ-31% מהשכר).

הדו"ח מנתח את התפתחות המס הממוצע על עבודה בקרב זוגות עם ובלי ילידם בין השנים 2016-2000. מס זה צנח בישראל בשיעורים הגבוהיים ביותר בקרב ה-OECD בשיעורים של 6.2 נקודות אחוז בקרב משפחות ללא ילדים ובשיעור של 8 נקודות האחוז בקרב משפחות עם ילדים –בדומה למדינות כמו שוודיה (8 נקודות האחוז בקרב כלל המשפחות) והולנד.

השוואה בין התפתחות המס השולי עבור משפחות עם ילדים מאז 2000 מעלה כי קצב הפחתת המסים בישראל היה מהיר פי 3.5 לעומת הממוצע ב-OECD, קטן בכ-5.6 נקודות אחוז לעומת 1.6 נקודות אחוז בקרב מדינות הארגון כאשר אותו שיעור מס הוא נמוך בישראל באופן קיצוני לעומת המדינות המפותחות: כ-15.8% בישראל לעומת 31% ממוצע ב-OECD ו-35% בקרב המדינות האירופיות בתוך ה-OECD.

עוד עולה מהדו"ח כי אם שיעור המס השולי בישראל (כולל הפרשות מעסיק ומועסק) בניכוי הטבות מס עבור משפחה עם ילידים בישראל הם מהנמוכים בארגון (מקום 7 או 8 תלוי בגובה השכר) כאשר בוחנים את אותו נתון עבור רווקים ללא ילדים, המס השולי מזנק בישראל מדורגת במקום ה-20 בלבד. 

יצוין, כי נגידת בנק ישראל וחטיבת המחקר של הבנק טוענים כי סביבת המס הישיר בישראל היא נמוכה ואין מקום להפחיתה עוד יותר, זאת על רקע הזינוק החד בהעלאת ההוצאה הציבורית.