הקמעונאים עתרו לבג"ץ: בטלו את הפטור ממע''מ על רכישה באינטרנט

מאבק הקמעונאים נגד הפטור ממע"מ בהזמנת מוצרים דרך האינטרנט עולה מדרגה. היום (ב') עתרו איגוד לשכות המסחר, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה ולהב עתרו לבג"ץ נגד שר האוצר, ראש הממשלה ומנהל רשות המסים. בעלי העסקים דורשים לבטל, את מה שהם מכנים אפליית המס של בתי עסק ישראלים ביחס לבתי עסק זרים, הנובעת מהפטור ממס ערך מוסף על יבוא אישי. כיום הזמנת מוצרים באינטרנט בסכום של עד 75 דולר פטורה מתשלום מע"מ. טענת בעלי העסקים כי האפליה כיום פוגעת ב-2 מיליון אזרחים שתלויים בפרנסתם במגזר הקמעונאי והיצרני ודורשים או לבטל את הפטור או להעניק פטור זהה לעסקים ישראלים.  

העתירה מוגשת לאחר שבחודשים האחרונים נקלע ענף האופנה למשבר במסגרתו נסגרו חנויות אופנה ומספר רשתות אופנה, בראשן הוניגמן, נקלעו להקפאת הליכים. לנוכח זאת, יצאו ראשי ענף הטקסטיל המייצרים בישראל, להפגנה בדרום תל אביב ומאידך קמעונאי האופנה המפעילים חנויות בקניונים, עלו לרגל לירושלים בחודשים האחרונים לפגישות אין ספור מול שרי האוצר והכלכלה, בניסיון לשכנע אותם לבטל את הפטור ממע"מ באינטרנט או להעניק להם פטור זהה, עבור צרכנים שרוכשים בחנויות בקניון. אלא שהדרישה שלהם לא נענתה, וכעת הם מנסים לשנות את רוע הגזרה באמצעות פנייה לבג"ץ.

רכישות באינטרנט צילום: שאטרסטוק

הקמעונאים טוענים כי העתירה מוגשת בשל "אפליה חמורה ובוטה המכוונת נגד עסקים ישראלים. המדינה מתערבת בתחרות החופשית ומעניקה באופן אבסורדי יתרון תחרותי מובהק לעסקים זרים בתחרות על ליבו של הלקוח הישראלי".

העותרים מציינים בעתירתם כי כמות הקניות מחו"ל דרך האינטרנט עולה מדי שנה ב-25% ו-91% מהגולשים ברשת כבר עורכים קניות באמצעות רשת האינטרנט. עוד הם מציינים כי מספר החבילות מחו"ל לישראל הוכפל בשלוש שנים האחרונות והגיע ל-61 מיליון חבילות בשנת 2017. "במצב זה זוכים עסקים מחו"ל בנתח שוק הולך וגדל מתוך המכירות לצרכן הישראלי. בענף האופנה הרכישות מחו"ל מהוות כ-60% מרכישות הבגדים ברשת וכ-12% מכלל רכישות הבגדים בישראל. המומחים והרשויות תמימי דעים כי שיעור זה ימשיך לגדול ויוכפל בשנים הקרובות. משמעות הדבר היא כי עסקים רבים חווים ירידה ניכרת במחזור המכירות שלהם. משמעות ירידה של 20% במחזור יכולה להיות בחלק מהמקרים ירידה של 50% עד 100% ברווח. בימים אלה עומדות רשתות וחנויות לא מעטות בסכנת סגירה, או שנסגרו, וענפים שלמים מצויים בקשיים משמעותיים לשרוד", כותבים בעלי העסקים.

לטענתם, כל שהם מבקשים זה "תחרות חופשית בתנאי שוק שווים לעסקים בישראל ולעוסקים בחו"ל. זאת מכיוון שבעוד העסקים הישראלים נאנקים תחת עול התחרות, באופן בלתי מסובר ממש, פועלת המדינה באופן אקטיבי כדי לפגוע בתחרות החופשית ולהעמיד את העסקים הישראליים בעמדת נחיתות מובנית ביחס למתחריהם בחו"ל".

הקמעונאים אומרים כי הקריטריון הראשי לבחירת מוצר של הצרכן הישראלי הוא המחיר, ועל כן עסק שיכול להציע מחיר אטרקטיבי יותר הוא בעל יתרון תחרותי מובהק. "והנה, באופן אבסורדי, המשיבים (המדינה – א"י) מעלים באופן מלאכותי את מחירם של מוצרים הנמכרים מעסקים בישראל באמצעות אפליית מס מוצהרת המכונה 'פטור ממע"מ על יבוא אישי'. משמעות הדבר פשוטה: צרכן שמזמין מוצר מעסק ישראלי נדרש להוסיף למחירו 17% שישתלשלו לקופת המדינה. לעומת זאת, אם ירכוש את המוצר מחו"ל, מוכנה המדינה לוותר על המס ולפטור את הצרכן מתשלום. בדרך זו מוזילה מדינת ישראל באופן מלאכותי את רכישת המוצרים מחו"ל לעומת רכישת מוצר מקביל מעסק ישראלי. במילים אחרות, המדינה מתמרצת ומעודדת את הצרכנים הישראלים להעדיף רכישה מעסקים זרים".

בעתירה מתוארת תופעה חדשה שהתפתחה בענף האופנה, שלטענת הקמעונאים היא תולדה של הפטור ממע"מ באינטרנט: לקוחות מגיעים לחנויות, בוחנים ומודדים מוצרים, מצלמים אותם או רושמים את מספרם הקטלוגי ואחר כך רוכשים אותם בהזמנה מחו"ל ללא מע"מ. "כך רואים העסקים הישראלים בעינים כלות כיצד נשבר מטה לחמם לטובת סוחרים זרים, בשל מדיניות המסים המפלה".

לטענתם, גם מנקודת מבט צרכנית, עושה המדינה טעות בעידוד רכישת מוצרים באינטרנט ולא מעסקים בישראל מכיוון ש"המוצרים בישראל כפופים לפיקוח ולתקינה הישראלית, שנועדו להגן על בריאות הציבור ובטיחותו. העסקים הישראליים אף כפופים לרגולציה הישראלית בשלל תחומים המבטיחים את זכויות הצרכנים, לרבות דיני הגנת הצרכן הישראלים. אין כל הצדקה לתמרץ צרכנים ישראלים, באמצעות אפליית מס מכוונת, לבחור דווקא במוצרים ובעסקים שאינם כפופים להוראות דין אלו, ולהוזיל דווקא אותם". בעתירה טוענים בעלי העסקים כי מהפטור ממעמ נהנית אוכלוסיה מסוימת, בעוד קשישים ומבוגרים שאין להם נגישות לאינטרנט, נושאים בנטל המס והמכס.

"אם סבורות הרשויות שנדרש פטור למשל, לשם הוזלת יוקר המחיה, יתכבדו ויחילו את הפטור על כלל הרכישות, ולא על רכישות מחו"ל בלבד. ואם הן אינן דרושות, אזי אין להעניקן ברכישה מעסקים זרים וישראלים כאחד", נטען בעתירה.

יתרה מזאת, טוענים הקמעונאים כי הפטור עד 75 דולר אינו נאכף ברוב המקרים ובהרבה הזמנות שווי המוצרים גבוה מ-75 דולר. כך שמדובר לא "בסתם פירצה, אלא ברמיסה מוחלטת של המגבלה הקבועה בדין, שלמעשה היא תאורטית ברובם המוחלט של המקרים". עוד כותבים בעלי העסקים כי "עינן של העותרות אינה צרה בהפחתת מסים. כל בקשתן היא שוויון בתחרות. בין אם יבוטל הפטור ובין אם יורחב, עיקר הוא שתוצאתו תהיה שוויונית".

הפטור ממע"מ נקבע בשנת 2008 כתיקון לתקנות מס ערך מוסף. במקור מדובר היה בפטור ממע"מ על חבילות שי מחו"ל ששויין עד 50 דולר. בהמשך הורחב מעט הפטור, ואז כפי שמתארים העותרים, נקבע הפטור הנגרר ממע"מ. "ברם, מאז ועד היום הלף והתנפח הפטור ממכס, עד לבלי היכר, וכתוצאה מכך התנפח באופן אוטומטי גם הפטור ממע"מ".

העותרים טוענים כי עם העלייה הניכרת בייבוא האישי, התבררו השלכותיו ההרסניות של הפטור על התחרות החופשית. "מה שהיה אולי בלתי מזיק בשנת 2012, הפך למסוכן והרסני בשנת 2017". העותרים מציינים כי הוועדה להסרת חסמי יבוא וועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים בייבוא אישי מיפו את החסמים ומצאו שהם נובעים מבירוקרטיה ורגולציה, "אבל גם ועדות אלה של המדינה, שבחנו את הנושא באופן מקצועי ומקיף, לא הצביעו על צורך בפטור ממע"מ ולא המליצו על מתן פטור שכזה לעידוד התחרות והיבוא האישי".

לבסוף מציינים העותרים כי בדצמבר 2017 החליט האיחוד האירופי על ביטול הפטור ממע"מ שהיה נהוג עד אז במדינות השונות, לאחר שהרשויות בחנו את משמעות הפטור ומצאו שהוא פוגע פגיעה חמורה בעסקים המקומיים.

העתירה הוגשה על ידי עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם ועו"ד עידן לרון, ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.