"החנויות בישראל הפכו לתאי מדידה של המוכרים מחו"ל"

איגוד לשכות המסחר יעתור אחרי חג הפסח לבג"ץ לביטול הפטור ממע"מ ליבוא האישי. כבר באוקטובר 2017 פנה האיגוד לשר האוצר משה כחלון באמצעות עוה"ד ישראל לשם ועידן לרון בדרישה לביטול הוראות הפטור.

"הן (הוראות הפטור ‑ מ"ג) חסרות היגיון, בלתי חוקיות במפגיע ותוצאותיהן הרות אסון ומסכנות מגזרים שלמים במשק", נכתב. "הן פוגעות פגיעה בלתי מידתית בזכות החוקתית לחופש העיסוק של עסקים ישראלים לנוכח העיוות שהן יוצרות בתחרות החופשית ביניהם ובין עסקים מחו"ל". הניסוחים האלה מבשרים על הנוסח שיוגש לבג"ץ נגד הפטור על יבוא אישי באינטרנט מחו"ל עד 75 דולר ופטור ממכס בייבוא אישי עד 500 דולר. סכומי הפטור בפועל גבוהים יותר לנוכח האפשרות של הצרכן לפצל את הרכישות או לפצל את ההזמנה לחבילות נפרדות. "החנויות בישראל הפכו לתאי מדידה של המוכרים מחו"ל", טוענים באיגוד.

שר האוצר משה כחלון. התעשייה בסכנה צילום: יאיר שגיא

בג"ץ לא נוטה להתערב בדרכים שבהן הממשלה משתמשת במדיניות המיסוי כדי לתמרץ או לדכא מהלכים כלכליים. נכון שאין להתערב כאשר מדיניות המס מוטלת באופן שוויוני, אבל כשמדובר במדיניות מפלה שפוגעת בתחרות, ייתכן שיימצא בסיס להתערבות. המצב כיום הוא שמי שקונה באתרים ישראלים משלם את המע"מ, אך מי שקונה מאתרים מחו"ל פטור מתשלום מע"מ.

הפטור ממע"מ יצא לדרך בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שבחנה דרכים להוריד את יוקר המחיה באמצעות יבוא אישי. שימוש בפטורים הוא בהחלט אמצעי לגיטימי ליצירת תמריצים להורדת מחירים. אלא שהמהלך נועד לשרת אוכלוסיות חלשות בעיקר בפריפריה, ונשאלת השאלה, האם שם מצויים צרכני האינטרנט? מחקרים מוכיחים שהרוב המכריע של צרכני היתרונות הטכנולוגיים נמצא באוכלוסיות המבוססות. השאלה שבסופו של יום יש להכריע לגביה היא האם מחיר הפגיעה בתעשייה המקומית שווה את שימור את ההקלה במע"מ עבור אוכלוסיות מהמעמד הבינוני והמבוסס יותר.

בכל מקרה, המגמה בעולם היא מעבר לכיוון צרכנות אינטרנט, וישראל לא נשארת מאחור. במכתבם מציינים עוה"ד לשם ולרון שישראל הפכה בשנתיים האחרונות למדינה המובילה במדינות ה־OECD בהזמנת חבילות באינטרנט ביחס לאוכלוסייה. זו גם הסיבה שאמזון שוקלת לפתוח בישראל מרכז לוגיסטי. מאז שתקרת הפטור הועלתה מ־50 ל־75 דולר ב־2012, הוכפלה כמות הקניות באינטרנט והיבוא האישי עומד היום על כ־11 מיליארד שקל בשנה.

חנויות ישראליות יוכלו להוריד מחירים ולהתחרות ביתרונות הפטור של היבוא האישי באמצעות צמצום מאסיבי של שטחי החנויות. כמובן שמהלך כזה יכלול פיטורי עובדים, ויגרור דילמות רב־צדדיות. הבעיה אינה רק כלכלית או משפטית. היא גם פוליטית. ביטול הפטור יכול לצייר את כחלון כמי שפעל להעלאת מחירים, תוך סיכון התעשייה הישראלית. אם הצדדים ייפגשו בבג"ץ, זו לא תהיה הפעם הראשונה ולא האחרונה שהפוליטיקה והכלכלה נפגשות שם.