בנק ישראל מזהיר מפני הלוואות חברתיות: אטרקטיביות כל עוד הריבית אפסית
על פי דו"ח בנק ישראל הלוואות P2P, שניתנות בין אנשים פרטיים, עשויות להפוך לפחות אטרקטיביות בסביבת ריבית גבוהה וזאת בשל הפחד של מרבית המשקיעים מפני סיכונים
בבנק ישראל מזהירים כי פלטפורמות ההלוואות בין עמיתים (P2P) אמנם מאוד אטרקטיביות בזמנים כמו היום כאשר הריבית אפסית אולם בסביבת ריבית עולה המצב הוא הפוך וזאת משום הפחד שיש לרוב המשקיעים מפני סיכונים.
- ח"כ עזריה: על רשות שוק ההון לקדם חקיקה שתתמוך ב-P2P מול הבנקים
- רשות המסים: משקיעים בחברות P2P ישלמו מס רק אחרי קיזוז העמלות
- הלוואות חברתיות: יו"ר ועדת הרפורמות דורשת להגן על השחקניות הקטנות
בבנק מסבירים כי במצב שבו הריביות בשוק עולות המשקיעים צפויים להעדיף פיקדון בנקאי ללא סיכוני חדלות פרעון על פני סיכון כספם כהלוואה ללווים בפלטפורמות השונות. בדו"ח מודגש כי "אם אחוזי אי הפירעון בהלוואות דרך הפלטפורמות המקוונות יעלו, החשש מההשקעה בהן יגבר, והמלווים ידרשו ריבית גבוהה עוד יותר".
פלטפורמות P2P מאפשרות לכל אחד להשקיע את כספו הפנוי וליטול הלוואות, תוך כמובן עמידה בקריטריונים מסויימים. מדובר בתחום בתולי יחסית בישראל שבמגרש שלו נמצאות כיום חמש שחקניות. בהתאם לנתוני הדו"ח שפורסם היקף תיקי האשראי של הפלטפורמות הללו הינו אפסי ביחס להיקף האשראי שלא לדיור - בסה"כ 0.03% מסך יתרת האשראי במשק, כך בהתאם לדו"ח.
למרות היקף החדירה המזערי עד כה של אפיק מימון זה, בבנק ישראל משדרים אופטימיות ביחס לתרומתו הצפויה לשכלולה של המערכת הפיננסית תוך שהם מציינים בדו"ח כי סביר הוא שהפלטפורמות והבנקים יפעלו בראייה עתידית בשוק יחדיו כאמצעים מתחרים או משלימים, וחווית המשתמש והטכנולוגיה שפיתחו הפלטפורמות ישתלבו במערכת הפיננסית, והיא מחייבת את הבנקים להתייעל ולהשקיע בשיפורים טכנולוגיים.
בבנק ישראל מסבירים כי החקיקה החדשה בנושא שנכנסה לתוקף בפברואר האחרון נועדה לעשות סדר בתחום וליישר קו מבחינת דרישות, נהלים וממשל תאגידי אליו כפופות השחקניות השונות. כך אם עד לפני החקיקה כל מפעיל פלטפורמה כזו, שהוא בעצם עוסק בתיווך אשראי, היה מחליט בעצמו איזה מידע לפרסם הרי שהחקיקה דורשת לפרסם מידע באתר למשקיעים וללווים על פי קריטריונים מוגדרים. החוק גם מסדיר מתן הלוואות לעסקים ולא רק לאנשים פרטיים – עד מיליון שקל לתאגיד.
בהתאם לחקיקה הבנקים לא יכולים לעסוק בתום במשך שלוש השנים מרגע כניסת החוק לתוקף. אולם יש לציין כי עד לחקיקה יכלו הבנקים להיכנס לתחום הפעילות הזה, תחת קבלת אישור מבנק ישראל, ולמרות זאת אף בנק לא פעל בנושא. זאת מכיוון שהבנקים פועלים כיום לפי מודל עסקי רווחי יותר עבורם מבחינת פערי הריביות. הם משלמים על הפיקדונות ריבית אפסית כמו גם עלות גיוס נמוכה לאג"ח, ומנגד מלווים את הכספים הללו בריביות גבוהות פי כמה וכמה. בפלטפורמות מפעיל הפלטפורמה גוזר עמלת תיווך, ומי שנהנה ממרבית קופוני הריבית אלו הם המלווים עצמם.