חשד להונאה במשרד החינוך: בכירים ניפחו כמויות נבחנים, והרוויחו 20 מיליון שקל

• תקציב החינוך יגדל ב-2.5 מיליארד שקל ב-2019; חמישית מהסכום - לפרויקט סייעת שנייה
• נחתם הסכם שכר למורים: יזכו לתוספת שכר רטרואקטיבית של החל מכמה מאות שקלים
• בנט: "חסרים עדיין 2,549 אנשי הוראה להפעלת 'בית הספר של החגים'"

 

מחקירת המשטרה עלה כי החשודים יצרו מערך של בדיקת עבודות גמר ופרויקטים בבתי ספר תיכוניים במרמה. במשטרה חושדים כי המעורבים ביצעו עבירות גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד.

 

על פי החשד, חלק מהחשודים הצהירו על בדיקות רבות של בחינות בע"פ ובכתב שנעשו בשכר שהתקבל מחברה חיצונית, הממומנת על ידי משרד החינוך, וזאת על חשבון שעות העבודה השגרתיות עליהן גם מקבלים שכר. אחרים, כך לפי החשד, הצהירו על בדיקת נבחנים בעל פה בכמות העולה בהרבה מעל המקובל במהלך שעת עבודה אחת, בגינן קיבלו כספים במרמה.

 

במסגרת הבקרה הפנימית והחקירה הסמויה עלה חשד נוסף לפיו מספר חשודים נוספים, אף רשמו אדם ממשפחתם כבודק בחינות וזאת למרות שלא הוכשר ולא הוסמך לכך, ובדרך זו גרפו בהונאה ומרמה מאות אלפי שקלים לכיסו.

 

במשרד החינוך התעורר החשד לאחר שנבחנו משכורותיהם של גורמים המעורבים בפרשה, 4 מהם בעלי משרת מפמ"ר (מרכז מקצוע) הנחשבת לבכירה, ונמצאו בהן סכומים מנופחים לכאורה ביחס לבעלי משרה דומים. לאחר שהחשד התעורר פנו במשרד החינוך לפרקליטות, שהורתה להעביר את החומרים שבידיהם למשטרה.

 

השיטה התנהלה על פי החשד באופן הבא: המעורבים דיווחו על בחינת בדיקות פרסונלית הנערכת לתלמידים במסלולי הלימוד הטכנולוגיים, כשעל כל בדיקה שכזו משתכרים הבוחנים בכאלף שקל. הבדיקה עצמה אמורה לכלול לפי הנהלים שני רכיבים – קריאת עבודת גמר ומפגש עם התלמיד שעבד עליה במוסד שבו הוא לומד.

הבוחנים עצמם נדרשו לדווח על מספר העבודות שנבחנו לחברת א.מ.ן – זכיינית של משרד החינוך שמתפעלת את מערך הבחינות והבדיקות במסלולים הטכנולוגיים בשנים האחרונות, ולקבל תשלום על כל בדיקה. אלא שהמספרים שהצטברו במשרד החינוך אודות הבדיקות שערכו הבוחנים עוררו את החשד שהאחרונים מבצעים דיווחים כוזבים ומנופחים, וכך למשל בוחן אחד דיווח על 40 בדיקות ביום אחד. כאמור, בדיקות שכוללות הגעה לבית ספרו של התלמיד הנבדק.

 

במשרד החינוך מעריכים בשלב זה כי מנגנון הדיווחים הכוזבים נמשך לתקופה של כארבע שנים, שבמהלכם גרפו הבוחנים כ-20 מיליון שקל – כ-5 מיליון שקל בשנה. זאת מתוך תקציב כללי של 180 עד 200 מיליון שקל בשנה שמייעד המשרד לבחינות הבגרות של כלל תלמידי ישראל. במלים אחרות, הבוחנים שלשלו לכיסם לפי החשד סכומים של מאות אלפי שקלים בשנה. במקביל לבדיקה שנערכה במשרד החינוך ובהמשך במשטרה, הוחלט לרענן את הנהלים ולמנוע מגורמים במשרד לעבוד במקביל בבדיקת עבודות מסוג זה.

 

מהמשטרה נמסר כי היא "רואה בחומרה פגיעה בטוהר המידות באשר הוא ותמשיך לפעול לחשיפה וחקירה של תהליכים פסולים המתרחשים תוך ניצול עמדות ותפקידים ציבוריים במשרדי ממשלה במטרה להוציא כספים מקופת המדינה ועל חשבון משלם המיסים הישראלי שלא כדין".