אחרי סיום המשבר הקואליציוני: הכנסת אישרה את חוק הפטור מגיוס בקריאה טרומית

יוזם החוק יו"ר סיעת ש"ס ח"כ יואב בן צור אמר ש"זה החוק הכי צודק ומתבקש שמכיר בלימוד התורה כשירות למולדת". ח"כ מיקי לוי מיש עתיד החל בתגובה בקריאות "תלכו לצבא".

אריה דרעי, יואב בן צור ואיציק כהן צילום: אוהד צויגנברג

שרת המשפטים אילת שקד אמרה כי "החוק ישונה בהסכמה של כל סיעות הקואליציה. הצעה טרומית היא רק טיוטה ונשנה את החוק כך שיהיה חוקתי. הוא יתואם עם משרד הביטחון. פתרנו משבר מדומה, מנענו בחירות מיותרות והפלת ממשלת ימין". לדבריה, "כולנו חושבים שיותר חרדים צריכים לשרת, שמי שלא לומד צריך להתגייס. אבל אף אחד לא חושב שגיוס בכפיה יוביל לגיוס המוני. צריך לעשות את התהליך בהרבה כבוד הדדי".

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד אמר: "איפה כתוב בתורה שמותר לשלוח אחרים להיהרג בשבילך? שמותר להשתמט"? לדבריו, "זה חוק השתמטות. פחדנים. מקריבים את צה"ל וחיילי צה"ל בשביל האינטרס הפוליטי. תתביישו לכם. חרפה. זורקים חיילי צה"ל מתחת לגלגלים".

לתוכן הצעת החוק של בן צור ישי חשיבות מעטה בלבד. זאת, גם משום שאישור בקריאה טרומית נחשבת תמיד כהכרזה כללית של הכנסת ככוונה לחקיקה בנושא שכפופה לשינוים. אבל הסיבה העיקרית היא שהוסכם מראש שהצעת החוק תעבור שינויים לא מעטים. זאת, אם מכוח ההסכמה בקואליציה שההצעה תתואם עם צוות של מערכת הביטחון ואם בשל הניסיון להגביר את סיכוייה לעמוד במבחן בג"ץ.

הצעת החוק מתקנת את הקביעה כי שר הביטחון רשאי לתת דחיית שירות לכל תלמיד ישיבה וקובעת שהוא יהיה חייב לתת כזו. היא מקצרת את תקופת ההסתגלות של הציבור החרדי לחובת השירות בשנה אחת בלבד - בעוד החוק שנפסל קבע שהיא תימשך עד 2023, על פי ההצעה החדשה היא תימשך עד 2022. ההצעה אינה קובעת מכסות שירות מחייבות אלא יעדי שירות בלתי מחייבים בלבד. במקרה של אי עמידה ביעדים לכנסת תהיה שנה להעביר חוק חדש. כלומר, ההצעה אינה קובעת כל סנקציות ממשיות על אי עמידה ביעדים, לא כלפי הישיבות ולא כלפי סרבני שירות.