חוק הפטור מגיוס החדש אושר בוועדת השרים לחקיקה; ישראל ביתנו הגישה ערר
בתום ההצבעה הגישה השרה לנדבר מישראל ביתנו ערר על אישור החוק בוועדה. הגשת הערר תוביל לכינוס הוועדה מחדש או לכינוס הממשלה כדי לבטל את הערר על האישור
חוק הפטור מגיוס, במסגרת ההצעה שניסח ח"כ יואב בן צור (ש"ס), אושר הבוקר (ב') בוועדת השרים לענייני חקיקה בניסיון למנוע בחירות מוקדמות שיתקיימו עוד השנה. השרה סופה לנדבר מישראל ביתנו, החברה בוועדה, השאירה פתק שבו כתבה כי היא מתנגדת לחוק, אך לא נכחה בהצבעה.
עם זאת הגישה לנדבר ערר על החוק, שעבר בוועדת השרים. המשמעות: עיכוב בהצבעה בקריאה טרומית בכנסת משום שהערר מחייב את הבאת החוק לדיון והצבעה מחדש בוועדת השרים או במליאת הממשלה.
- ישראל ביתנו: אם חוק הגיוס יאושר - נפרוש מהממשלה
- הבחירות מתרחקות: הרבנים אישרו את פשרת הגיוס
- מועצת גדולי התורה דחתה את פשרת חוק הגיוס: "המשמעות - בחירות"
בתום ההצבעה הגישה השרה לנדבר ערר על אישור חוק הגיוס החדש בוועדת השרים לחקיקה. הגשת הערר תוביל לכינוס הוועדה מחדש או לכינוס הממשלה כדי לבטל את הערר על האישור.
ההצעה שאושרה בוועדה מהווה בסיס בלבד משום שהחוק אינו חוקתי ועל כן היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לו. גם שקד הסבירה כי החוק יעבור שינויים מהותיים בהמשך תהליך החקיקה לרבות השינויים שיציע שר הביטחון אביגדור ליברמן, הממתין למסקנות הוועדה המיוחדת שמינה.
אישור ההצעה הנוכחית היתה תנאי של החרדים לתמיכתם בתקציב המדינה כאשר כבר אמש אישרו מועצת חכמי התורה את ההצעה הנוכחית, למרות שלפני כשבועיים איימו ללכת לבחירות אם החוק הזה לא יעבור 3 קריאות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הרגיע את החרדים אחרי פגישה לילית שקיים עם שר הבריאות יעקב ליצמן.
המכשול לפתרון המשבר הקואליציוני נותר על קנו: עמדתו של שר הביטחון ליברמן. מהבוקר שני הח"כים של ישראל בתינו, רוברט אילטוב ועודד פורר, החלו בסבב שיחות שבהן הסבירו כי ישראל ביתנו מתנגדת להצעה הזו והיא תצביע נגדה. כמו כן, בישראל ביתנו מבקשים להבהיר כי נותר זמן רב (5 חודשים) כדי להכריע בסוגיה ולכן לא היה צורך במשבר.
עיקרי הצעת החוק של ח"כ בן צור: יעד של 3,800 מתגייסים חרדים לצה"ל ולשירות לאומי מדי מחזור, ועלייה הדרגתית במספר בהמשך. בנוסף, החוק לא יכיל בתוכו סנקציות ותמריצים, אולם יכלול סעיף שקובע כי בכל חמש שנים תבחן הממשלה את יעדי הגיוס הכלליים בקרב המתגייסים החרדים - ואם אלו לא יעמדו בהם, החוק יפקע.
מנדלבליט ושקד (ארכיון) צילום: יאיר שגיא
עוד לפני דברי הבכירים, שרת המשפטים איילת שקד, שהייתה ממובילות הסכם הפשרה, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי לא צריך להוביל לבחירות בלי שום עניין מהותי ואמיתי.
"מדינת ישראל היא לא דמוקרטיה בהפרעה ולא רפובליקת בננות. במשבר הזה כולם צודקים וכולם צריכים להתפשר", הבהירה השרה מהבית היהודי. "שר האוצר צודק שעל אף שלא צריך להעביר את התקציב, התחייבו להעביר את התקציב ובהתחייבויות צריך לעמוד. החרדים צודקים שצריך להעביר חוק גיוס חדש, אבל לא חייבים להעביר אותו עכשיו בשלוש קריאות, יש עוד זמן, ושר הביטחון צודק שהחוק צריך להיות מתואם איתו".
שקד הדגישה כי כרגע מדובר בחקיקה שתעבור היום רק בקריאה טרומית ובהמשך הליך החקיקה יתואם עם היועמ"ש וגם עם משרד הביטחון על רקע דברי הח"כים מישראל ביתנו ולקראת התייחסותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן כי המפלגה תצביע נגד החוק. "החוק עוד ישונה בוועדת חוץ וביטחון והנוסח שלו יהיה מתואם עם משרד הביטחון", כך שקד.
העצים הגבוהים שטיפסו עליהם היו סתם שיחים? החרדים רצו איזשהו מתווה שיאושר השבוע בשלוש קריאות ועכשיו את אומרת שאפילו הקריאה הטרומית הזאת, זה לא באמת החוק שיהיה.
"לחיות ביחד זה כמו חיי נישואים. בסוף צריך להתפשר, אין מה לעשות. אין כאן שום ויכוח אידיאולוגי אמיתי, צה"ל לא חושב שצריך לגייס את החרדים בצורה אחרת, ליבת החוק זה עמידה ביעדים, היעדים יהיו אותם יעדים של הממשלה הקודמת, של לפיד. אני עמדתי אז בראש הוועדה שעשתה את חוק הגיוס, ועדת שקד. היעדים מאותה ועדה נשארים. אפילו התווספו כל מיני תמריצים חיוביים ושליליים שמשרד הביטחון יביא ומשרד הביטחון הוא זה שיביא את היעדים. ככה שאין כאן באמת איזשהי מחלוקת מהותית. זה משבר פוליטי, משבר שצריך להיפתר, אני לא חושבת שמישהו מהציבור רוצה עכשיו בחירות".
נפתלי בנט, שר החינוך (ארכיון) צילום: אוראל כהן אם המשבר פתיר והכל בסדר, למה סחבו אותנו עד לנקודה הזאת, כמעט עד בחירו?
"אני כבר שבוע וחצי טוענת שהמשבר פתיר וגם הצעתי הרבה מאוד פתרונות ועבדתי קשה כדי שהסיטואציה הזאת תסתיים. המדינה שלנו חשובה לכולם והדמוקרטיה חשובה לכולם, ואי אפשר לעשות צחוק ממערכת בחירות ולפרק ממשלה כל שנתיים-שלוש".
על הביקורת שהטיח יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, על הצעת הפשרה כשכינה אותה כ"חוק השתמטות" ו"חרפה לאומית", אמרה שקד: "לפיד לא מכיר בכלל את הנוסח שנציע אחרי התיקונים".
שרת המשפטים מבהירה כי ביום רביעי יעבור תקציב המדינה בכנסת, חוק הפטור מגיוס יעבור בטרומית ואז נצא לפגרה, שבמהלכה נסיים לנסח תוך כדי תחילת מושב הקיץ של הכנסת. על הטענות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה בבחירות אמרה שקד: "נתניהו ראה שאף אחת מהשותפות לא רוצה בחירות. הוא עומד בראש הקואליציה וזו החלטה שלו. לא שמעתי על אולטימטום להישאר בממשלה עד נובמבר 2019. לאף ראש מפלגה לא הועמד אולטימטום כזה".
באשר לשאלת כתב אישום אפשרי נגד נתניהו אמרה שרת המשפטים: "אם יהיה כתב אישום אנחנו נשב ונדבר, אבל בואו נקווה שלא יהיה. ראש הממשלה מתפקד היטב, השרים עובדים יפה במשרדים. פשוט צריך לתת להם לעבוד. בכל אופן, אסור בשום אופן שחקירות יובילו לבחירות. זה באמת פגיעה בדמוקרטיה אם חקירות הופכות לכלי לחיסול פוליטי. אנחנו כולנו נחכה בסבלנות להכרעת היועמ"ש. הוא אדם רציני, ענייני, הוא יחליט רק על פי הראיות, לא על פי הפגנות ולא על פי כתבות. ולזה יש עוד זמן, אז בואו נעבוד בינתיים".
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, התראיין גם הוא.
לא יהיו בחירות בקיץ?
אני מעריך שלא, מקווה שלא, יש מדינות שכל שנתיים –שנתיים וחצי יש בהן בחירות, אני לא רוצה להיות מדינה כזאת, אני רוצה להיות מדינה של בחירות במועדן, שבין בחירות לבחירות יש יציבות, שאפשר באמת לעשות את הדברים החשובים, מה שאנחנו עושים כאן במערכת החינוך, בביה"ס כאן"
ואם מדברים על כבוד הדדי בין חברים לקואליציה, ראינו את קרב הציוצים בינך למשל לבין השרה רגב, ח"כ סמוטריץ'... זה המגרש הפוליטי החדש? קרב הציוצים?
"תראי, פוליטיקה זה אמצעי, המטרה זה לעשות טוב למדינת ישראל, האמצעי זה להיכנס לשדה הפוליטי. פוליטיקה זה מקצוע קשה שדורש גם אגרסיביות לפעמים, השאלה למה אתה נכנס לשדה הפוליטי, בשביל הפוליטיקה או בשביל הדברים החשובים באמת שזה חינוך, וביטחון, וכלכלה ומה שחשוב באמת למדינת ישראל. אז זה בסדר, תמיד היו אמוציות ותמיד קרבות בפוליטיקה, גם לפני אלפי שנים ויהיה גם עוד אלפי שנים".
אתה שמח על התפקיד שר החינוך מול האופציות האחרות, שר הביטחון, דברים אחרים?
"מאוד, מאוד. זה התפקיד הכי מדהים במדינת ישראל, היכולת להשפיע ולתת לחבר'ה פה כלים להצליח בחיים, להיות אנשים טובים, אנשים חושבים, יש פה כמה חבר'ה מאוד מאוד חכמים".
