הבחירות מתרחקות: הרבנים אישרו את פשרת הגיוס

מאמצים להגיע לפשרה שתמנע בחירות: מועצת גדולי התורה החסידית בראשות האדמו"ר מגור אישרה אתמול (א') את מתווה פשרת חוק הגיוס שגיבשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן בפגישתם. במסגרת המתווה יעלה חוק הגיוס של ח"כ יואב בן צור (ש"ס) כבר היום ב-9:00 לאישור ועדת שרים לחקיקה - וביום רביעי לקריאה טרומית במליאת הכנסת, עם התחייבות להעבירו בקריאה שנייה ושלישית במושב הקיץ. בתמורה מתחייבים החרדים להצביע עם הקואליציה כבר השבוע על תקציב המדינה.

במכתב שהעביר מזכיר מועצת גדולי התורה מרדכי שטרן לח"כים החרדים נכתב: "הנני להודיעכם שהואיל ונציגי הממשלה הסכימו לקבל את נוסח חוק הגיוס כפי שהציעו הנציגים החרדים, ושחוק זה יאושר בוועדת שרים מחר וביום רביעי בקריאה טרומית בכנסת, ואי"ה במושב הקיץ יעלו את החוק לשלוש קריאות בהסכמת הממשלה, החליטו רבותינו שבאופן זה יצביעו חברי הכנסת על התקציב".

בפועל, ליצמן והאדמו"רים נסוגו מדרישתם המקורית לפיה החוק צריך לעבור בשלוש קריאות כתנאי להעברת התקציב. "אנחנו את שלנו עשינו, התפשרנו", אמרו גורמים ביהדות התורה והוסיפו: "הכדור לא אצלנו כעת, גלגלנו אותו הלאה". עם זאת, הח"כים החרדים יודעים כי ישנה סבירות גדולה כי המתווה החדש עשוי שלא יעבור את מבחן בג"ץ, ופרט לכך - את מבחן שר הביטחון אביגדור ליברמן.

עיקרי הצעת החוק של ח"כ בן צור: יעד של 3,800 מתגייסים חרדים לצה"ל ולשירות לאומי מדי מחזור, ועלייה הדרגתית במספר בהמשך. בנוסף, החוק לא יכיל בתוכו סנקציות ותמריצים, אולם יכלול סעיף שקובע כי בכל חמש שנים תבחן הממשלה את יעדי הגיוס הכלליים בקרב המתגייסים החרדים - ואם אלו לא יעמדו בהם, החוק יפקע.

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. נועדו הערב צילום: עמית שאבי

למעשה, השינוי העיקרי ביחס להצעה של שקד, שנפסלה על ידי הרבנים, הוא בשאלה האם החוק פוקע מעצמו כעבור 5 שנים, אם אין עמידה ביעדי הגיוס של החרדים, או שניתן לחפות על כך. לפי הצעת בן צור, הממשלה תוכל לבחון את המצב בסוף התקופה ולהחליט להאריך בכל זאת את החוק, אף שלא הושגה תכליתו - זאת בכפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון או מליאת הכנסת.

על אף ההסכמה עם החרדים, בליכוד עדיין לא ברור כיצד פותרים את המשבר הפוליטי עם ליברמן, שלא מוכן להצביע על הצעות חוק שלא נוסחו על ידי ועדה מקצועית של מערכת הביטחון. בעיה נוספת היא הצהרתו של ליברמן כי כל חברי הכנסת של ישראל ביתנו יצביעו נגד החוק.

המשמעות של שר שמצביע נגד עמדת הקואליציה היא שהוא מפוטר לאלתר ואת הסוגיה הזו יצטרכו לפתור, כמו גם לחלץ מליברמן התחייבות כי לא יפרוש מהממשלה.

גורמים בליכוד הביעו אופטימיות בתום פגישת נתניהו-ליצמן. "אנחנו מנסים לקדם פשרה עם החרדים, אך דרושה גם הסכמתו של ליברמן", אמרו. לעומת זאת, בישראל ביתנו השיבו: "לא שמענו שום דבר קונקרטי, צריך להבין מה המחיר".

במקביל, ועוד לפני מתווה הפשרה, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני צפוי לקדם היום בוועדה את המשך הדיונים על תקציב 2019. 

שרת המשפטים איילת שקד צילום: עמית שעל

שרת המשפטים איילת שקד אמרה אתמול ל-ynet: "יש פתרונות. צריך פשוט לרצות אותם. יש למשבר הזה שלושה מתווים. לא אחד. לפתרונות האלה גם החרדים וגם ליברמן יסכימו. השאלה אם רוצים לפתור את המשבר או לדרדר את המדינה לבחירות מיותרות ולהפיל ממשלת ימין".

השרה שקד התייחסה להתפתחויות מוקדם יותר בכנס 70 שנות דמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואמרה: "עוד לא אבדה תקוותנו ואני חושבת שהמשבר הזה הוא באמת פתיר. כשמדברים עם כל סיעות הקואליציה, כולם רוצים אותו דבר. אני מדברת עם ראשי המפלגות שחושבים שבחירות זה דבר מיותר. זה לא שאם נלך לבחירות נקבל ממשלה טובה יותר באיזושהי צורה".

"אני חושבת שלפרק כזו ממשלה יהיה מעשה שהוא באמת לא אחראי מצד כל מי שיוביל את הפירוק", הוסיפה שקד והתייחסה להצהרת יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לפיה ישקול להתמודד על ראשות הממשלה מול נתניהו: "תמיד אמרנו את אותה אמרה - שאין בכוונת אף אחד להתמודד מול ראש הממשלה". עם זאת, הבהירה שרת המשפטים: "אני בהחלט לא פוחדת מאופוזיציה ולא נורא אם ננוח כמה שנים".