ניגוד עניינים של המנהל המיוחד שמונה לקובי טריביטש לא דווח לביהמ"ש

מינוי תמוה כבעל תפקיד וניגוד עניינים שלא דווח: נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין אישר אתמול (ג') את מינויו של עו"ד יריב שי ישינובסקי ממשרד קנולר ושות' כמנהל המיוחד לנכסיו של איש העסקים קובי טריביטש, מייסד רשת טיב טעם, שנקלע לחובות בהיקף 19 מיליון שקל. אורנשטיין הורה כי טריביטש ישלם 8,500 שקל מדי חודש לקופת המנהל המיוחד על חשבון חובותיו.

מה שהנשיא אורנשטיין לא ידע הוא שעו"ד ישינובסקי ומשרד קנולר ושות' שהוא שותף בו, מייצג כבר מספר שנים את רשת טיב טעם בהליכים שונים. במצב הזה ספק רב אם ישינובסקי הוא האיש המתאים להתמנות כמנהל מיוחד, אשר אמור בין היתר לחקור את נסיבות היקלעותו של החייב לחובות, לבדוק הענקות שבוצעו בעבר, לעיתים לדרוש לבטל מהלכים פסולים וכו'.

אחד מתפקידי מנהל מיוחד הוא לחקור נסיבות הקריסה. על פי החוק ניתן לבצע ביטול הענקות במשך 10 שנים אחורה למועד פתיחת הליכי פשיטת הרגל, כלומר במקרה של טריביטש מדובר בתקופה שמחודש פברואר 2008 ואילך. באותו מועד טריביטש עדיין היה בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של טיב טעם. שנה וחצי לאחר מכן, לקראת סוף 2009 מכר טריביטש את השליטה בטיב טעם לחגי שלום, ורק במהלך 2012 יצא מהחברה ומכר את יתר מניותיו.

קובי טריביטש צילום: אביגיל עוזי

בנוסף, ל"כלכליסט" נודע כי עד היום מתנהלת בוררות פתוחה בפני עו"ד רובי בכר בין טריביטש לבין קבוצת הארגז שרכשה את השליטה בטיב טעם – כך שגם היבט זה עשוי ליצור ניגוד עניינים. היקף הבוררות מיליוני שקלים אשר נתבעים מטריביטש.

"לא קיבלתי כל פנייה מהכנ"ר בטרם המינוי"

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי המינוי של ישינובסקי נעשה לפי יוזמת הכונס הרשמי בראשותה של הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי. כתב המינוי הוגש לבית המשפט מטעם נציגת הכונס הרשמי, עו"ד רונית שרגא ולטוך, ולפיו הכונס הרשמי הוא זה שמינה את ישינובסקי לתפקיד.

בהודעה על המינוי ציינה שרגא ולטוך כי המינוי הוא "בהסכמתו" של ישינובסקי, כלומר ניתן להסיק מהדברים כי ולטוך יצרה קשר עם ישינובסקי והיתה אמורה לבדוק מולו כי אין לו ניגודי עניינים שימנעו ממנו לקבל עליו את התפקיד.

עו"ד יריב שי ישינובסקי צילום: רועי מזרחי

אלא שבמענה לפניית "כלכליסט" טען עו"ד ישינובסקי כי לא קיבל כל פנייה מהכונס הרשמי בטרם מונה. גרסתו סותרת את הנכתב בטופס המינוי לפיו המינוי נעשה "בהסכמתו".

חוק חדלות פרעון החדש רק יגביר את הבעייתיות

בניגוד לתיקי חדלות פרעון של חברות בהם נאמנים ומפרקים נדרשים להגיש תצהיר ניגוד עניינים ולפרט על כל קשר שיש להם לחברה שבקשיים או לנושיה או לבעליה, במינויים בתיקי פשיטת רגל המצב שונה ולא נדרש כל תצהיר כזה. ההנחה היא שהכונס הרשמי יבדוק כי מועמדים שהוא מציע יכולים לבצע את התפקיד ולא יקלעו לניגודי עניינים.

חוק חדלות פרעון החדש רק יגביר את הבעייתיות שבהתנהלות הכונס הרשמי מאחר שבהתאם לו על הכנ"ר להציע 5 מועמדים ובית המשפט יבחר את מי מהם למנות. במקרה של טריביטש הכנ"ר בחר במועמד אחד בעצמו, ולא טרח לבדוק שאין לו ניגודי עניינים.

תגובת אגף כונס הנכסים הרשמי: "בעל התפקיד מונה מתוך מאגר המנהלים המיוחדים, כפי שנעשה בכל בקשת חייב. הסכמת בעל התפקיד להתמנות הינה הסכמה כללית שאינה מתייחסת לתיק כזה או אחר.

ככל שהמנוי עלול להיות נגוע בניגוד עניינים על בעל התפקיד לעדכן בכך את בית המשפט ואת הכנ"ר. בעל התפקיד בתיק זה מונה אתמול וסוכם עימו כי יציג בפני בימ"ש והכנ"ר את קשריו עם טיב טעם על מנת שניתן יהיה לבחון סוגיית ניגוד העניינים".