בלעדי לכלכליסט
למה באמת לקחה נאמנת הוניגמן את התיק לנצרת
המשרד של עו”ד קרן רייכבך סגל ביקש מהמחוזי ת"א להענות לבקשת צ'ק קוויק ולמנותה לנאמנת, אך סורב בשל חוסר ניטרליות. 9 ימים לאחר מכן חזר המשרד על אותה מתכונת בתיק הוניגמן, אך הפעם פנה למחוזי בנצרת — וזכה לברכתו
הניסיון לנווט את תיק הקפאת ההליכים של רשת הוניגמן לבית המשפט המחוזי בנצרת, במקום למחוזי תל אביב, שם רשומה פעילות החברה, לא נועד רק להגדיל את סיכויי הבעלים יעקב ומיכה הוניגמן לקבל הגנה אישית מפני נושים - אלא גם ובעיקר לסייע לעו”ד קרן רייכבך סגל להתמנות לנאמנת של הרשת, לבקשת הבעלים של הוניגמן. כך עולה ממסמכים משפטיים שהגיעו לידי “כלכליסט”.
- בנק הפועלים דורש לחייב את בעלי הוניגמן למסור תצהיר נכסים
- המחוזי בת"א ביטל את ההגנה האישית לבעלי הוניגמן הקורסת
- המחוזי בת"א ביטל את ההגנה האישית לבעלי הוניגמן הקורסת
שבועות אחדים לפני שהוגשה בקשת ההקפאה של הוניגמן, ניסה משרדה של רייכבך סגל, משרד עורכי הדין איתן, מהולל, שדות ושות’, למנות אותה ואת רו”ח בועז גזית כנאמנים בתיק הקפאת הליכים של חברה אחרת – קוויק צ’ק. בקשה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ונחלה כישלון חרוץ: הנשיא איתן אורנשטיין סירב למנות את השניים מפני שבעלי קוויק צ’ק הם שביקשו את המינוי הזה, ולכן המינוי הזה אינו ניטרלי. הנוהג המשפטי הוא למנות נאמנים ניטרליים או כאלה שמייצגים נושים ולא בעלים. בסופו של דבר אורנשטיין מינה לנאמנת של קוויק צ’ק את עו”ד חנית נוב, שלא היה לה כל קשר לחברה.
על רקע זאת סביר בהחלט להניח כי אילו בקשת ההקפאה של הוניגמן היתה מוגשת בתל אביב, רייכבך סגל וגזית, שבעלי רשת האופנה רצו במינויים - היו מוצאים את עצמם בחוץ.
הדברים הללו מציגים באורח חמור עוד יותר את הניסיון שנעשה לעקוף את בית המשפט המוסמך בתל אביב ולהגיע לשופט בנצרת שנחשב נוח יותר מבחינת סיכויי המינוי ומתן הצווים המבוקשים. בסופו של דבר, בעקבות חשיפת “כלכליסט” שלפיה בקשת ההקפאה הוגשה בנצרת בניגוד לסמכות המקומית שהיא בתל אביב, דרשו מספר רב של נושים כי השופט עאטף עיילבוני יעביר את התיק לתל אביב. עיילבוני נענה לבקשה, והתיק נותב לשופט חגי ברנר.
השופט ברנר הורה מיד על שורת צעדים: הוא קיצר את תקופת ההקפאה שהעניק עיילבוני וביטל את ההגנה האישית לבעלים, תוך מתן 21 יום לצורכי התארגנות להליכי פשיטת רגל שייפתחו נגדם.
עם זאת, הוא סירב להדיח את הנאמנים רייכבך סגל וגזית מתפקידם, בנימוק שהנאמנים כבר הספיקו להשלים 11 ימים בתפקיד ו”זעזוע נוסף הוא הדבר האחרון לו זקוקים החברה ועובדיה בימים אלה”. ברנר החליט כפתרון ביניים לצרף נאמן שלישי, את עו”ד פיני יניב.
שרשרת האירועים הזו מעוררת תהיות גם בדבר אופן ההתמודדות של בתי המשפט עם תעלולים לא לגיטימיים מצד עורכי דין, ומהו המסר שמועבר בסופו של דבר לנאמנים ולמפרקים. רייכבך סגל וגזית בוודאי לא רוו נחת מהמילים החריפות שהופנו כלפיהם ומהדרישה להדיחם מצד כמה נושים גדולים של הוניגמן, אלא שבשורה התחתונה הם נותרו בתפקידיהם ונסללה דרכם למיליוני שקלים שכר טרחה.
אגב, בניגוד לשופט ברנר, הנשיא אורנשטיין כבר הבהיר בעבר כי אינו מהסס לנקוט יד חזקה נגד התנהלות מפוקפקת של נאמנים. בקיץ 2014 למשל הורה אורנשטיין להדיח מתפקידם את הנאמנים הזמניים של חברת הבנייה צ. לנדאו, עורכי הדין חגי אולמן ושולי גולדבלט, לאחר שלא חשפו בתצהיר ניגוד עניינים את מלוא המידע והזיקה שלהם ושל משרדיהם לחברה, לפעילותה ולנושיה. ההדחה הדרמטית הזו התבצעה בחלוף 12 יום ממועד מינוים, ובמקומם מינה אורנשטיין את עורכי הדין ישראל בכר ועומר גדיש. השניים הצליחו להיכנס לתפקידם ללא כל “זעזוע” ולהמשיך לנהל את ההליך. ההחלטה ההיא הפכה לאירוע שנצרב בתודעתם של קהילת הנאמנים והמפרקים.
נוסעים לנצרת
ב־14 בפברואר נסעו לנצרת עו”ד רייכבך סגל ועו”ד גיא אידו ממשרדה והגישו את הבקשה להקפאת הליכים של רשת הוניגמן, שנקלעה לחובות בהיקף של 233 מיליון שקל. בתוך זמן קצר הם זכו להיכנס לאולמו של השופט עיילבוני לדיון חסוי במעמד צד אחד - שבסיומו הם קיבלו גם הקפאת הליכים ל־60 יום, גם איסור פרסום למשך יממה, גם הקפאת הליכים אישית לבעלים של הוניגמן וגם מינוי אישי כבעלי תפקיד אף שמי שביקשה אותם היא החברה.
אלא שרק שלושה שבועות קודם לכן ניסה המשרד של רייכבך סגל לנקוט טקטיקה דומה במחוזי תל אביב ונכשל. ב־25 בינואר פנה משרד איתן מהולל שדות למחוזי תל אביב בבקשה דחופה במעמד צד אחד לאשר הקפאת הליכים לחברת קוויק צ’ק ולמנות את השותפה הבכירה במשרד רייכבך סגל ואת רו”ח גזית לנאמני החברה. בבקשה נכתב כי “מדובר בבקשה חריגה למינוי בעלי תפקיד המוצעים על ידי החברה”, כלומר עורכי הדין ידעו היטב כי נטייתו של הנשיא אורנשטיין היא לא למנות לנאמן את מי שהחברה בוחרת.
על פי הנטען בבקשת הקפאת ההליכים, קוויק צ’ק - המפתחת אפליקציות תשלום לבתי עסק בינלאומיים בתחום המזון והמלונאות, ומעסיקה 47 עובדים בתל אביב - נקלעה לקושי תזרימי ונדרשת למימון חיצוני ניכר. כדי לשכנע את אורנשטיין להיענות לבקשה במהירות, הובאו שורה של תרחישי אימה מה יקרה אם דבר הגשת הבקשה יתגלה לנושים בטרם רייכבך סגל וגזית ימונו: חשש לביטולים מסיביים של התקשרויות מול החברה, נטישת לקוחות, לפיזור העובדים ולהתנפלות של מתחרים על לקוחות החברה ונכסיה. הנשיא אורנשטיין לא נבהל וסירב לתת צו הקפאה במעמד צד אחד. במקום זאת הוא קבע דיון שאליו יזומנו גם נציג הכונסת הרשמית (הכנ”רית) עו”ד סיגל יעקבי וגם מנכ”לית ויו”ר דירקטוריון החברה שלומית קוגלר.
מפרוטוקול הדיון עולה כי הנשיא הציג שורה של שאלות, הציף קשיים שמצויים בבקשה’ וגם נציג הכנ”רית אמר כי “יש בעיה שהבקשה מוגשת במעמד צד אחד... ספק אם ניתן להיעתר לבקשה במתכונת הנוכחית”.
נציג הכנ”רית טען שהעובדים הם הנפגעים העיקריים ויש לשמוע את עמדתם. אז שלף עו”ד אידו ממשרדה של רייכבך סגל מסמך מאת עו”ד חיות גרינברג, שלפיו היא מייצגת את העובדים והיא מסכימה לבקשה. אגב, עו”ד גרינברג מוכרת כמי ששייכת לכוורת של רייכבך סגל, כך שבתיקים רבים כשרייכבך מתמנה כבעלת תפקיד גם גרינברג נמצאת, כנציגת העובדים.
בהמשך הפרוטוקול מצוטט עו”ד אידו אומר כי בעקבות הערות הנשיא אורנשטיין החברה לא תעמוד על כך שרייכבך סגל תתמנה כנאמנת. החלטת אורנשטיין למנות בסופו של דבר את עו”ד חנית נוב ניתנה ב־5 בפברואר, תשעה ימים לפני שהוגשה בקשת הקפאת ההליכים של הוניגמן.
בקשת הוניגמן שהוגשה לבית המשפט בנצרת דומה באופן מפתיע לזו שהונחה על שולחנו של אורנשטיין: בקשה בהולה המוגשת במעמד צד אחד וכוללת שורה של הפחדות ותרחישי אימה כגון עובדים הנוטשים את עמדותיהם, גניבת מלאי, התנפלות משכירים וכדומה. בניגוד לנשיא אורנשטיין, השופט עיילבוני לא מצא לנכון לזמן את נציג הכנ”רית לדיון, ואיפשר דיון בדלתיים סגורות בו נכחו רק עורכי הדין רייכבך סגל ואידו.
ניטרלי זה לא
השופט ברנר החליט לצרף נאמן שלישי לתיק הוניגמן. לדבריו, הנושים אמנם הציגו בפניו שמות מועמדים, אך “בנסיבות שנוצרו עדיף למנות בעל תפקיד שאיננו נמנה עם משרדי עורכי הדין שכבר מייצגים בעלי דין בהליך הנוכחי”. נציג הכנ”רית הציע לתת לברנר רשימת שמות מועמדים, אך ברנר לא היה מעוניין בכך ומינה לתפקיד את עו”ד פיני יניב. ברנר כתב בהחלטתו כי המינוי יעמוד “גם אם אין להוציא מכלל אפשרות שיש לו זיקה מקצועית לנושה זה או אחר”.
זמן קצר לאחר מכן שלח עו”ד יניב תצהיר ניגוד עניינים, שממנו עולה כי משרדו מיתר ליקוורניק מייצג בתיק הוניגמן עצמו שני נושים, את אמות השקעות ואת ארנה גרופ. בנוסף לכך משרדו מייצג בתיקים אחרים את קבוצת עזריאלי ומליסרון וגם “אחדים מהבנקים הנושים”. יניב עצמו מזוהה כמי שמייצג את בנק מזרחי טפחות בלא מעט הליכים.
תגובת הנאמנת: “לעניין קוויק צ’ק, הטענות הן ניסיון חסר שחר לייצר תאוריות קונספירציה מופרכות ומנותקות מהמציאות כחלק מקמפיין אובססיבי בתיק הוניגמן”.