$
משפט

המחוזי בת"א ביטל את ההגנה האישית לבעלי הוניגמן הקורסת

השופט ברנר הפך בכך את החלטת ביהמ"ש בנצרת. עוד הורה למנות נאמן שלישי. הדיון בהקפאת ההליכים לרשת הועבר מנצרת לתל אביב בעקבות חשיפת כלכליסט כי בעלי הוניגמן פעלו לקיימו בנצרת בשל הגישה המקלה של השופט עיילבוני

ענת רואה 08:1926.02.18

השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב הפך אתמול שורה של החלטות נוחות לבעלי רשת הוניגמן הקורסת, שהתקבלו בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בנצרת. ראשית, ברנר סרב להוציא צו הקפאה אישי לבעלי הרשת מיכה ויעקב הוניגמן, שהיה מגן על נכסיהם מפני נושי החברה, וקבע שהצו שכבר הוענק להם יפקע בתוך שלושה שבועות. שנית, הוא קיצר את תקופת הקפאת ההליכים לחברה עצמה מ־60 ל־30 יום בלבד. ושלישית ‑ ברנר מתח ביקורת על התנהלותם של הנאמנים עו"ד קרן רייכבך סגל ורו"ח בועז גזית, שמונו לבקשת האחים הוניגמן בידי ביהמ"ש בנצרת, והורה לצרף אליהם נאמן שלישי, עו"ד פיני יניב. עם זאת, ברנר לא הסכים להדיח את הנושים, כפי שדרשו כמה מהבנקים והספקים שנמנים עם נושי הוניגמן.

 

 

 

הדיון בבית המשפט המחוזי בתל־אביב התקיים לאחר ש"כלכליסט" חשף בשבוע כי בעלי הוניגמן הגישו את הבקשה להקפאת הליכים דווקא בנצרת כדי לנצל את גישתו של השופט עאטף עיילבוני, שנטה בפסיקותיו הקודמות לגישה ידידותית יותר כלפי בעלי חברות. בעקבות החשיפה דרש בנק מזרחי, אחד מנושי הוניגמן, להעביר את הדיון לתל אביב, ועיילבוני נעתר לבקשה.

 

האחים מיכה ויעקב הוניגמן בדיון בבית משפט האחים מיכה ויעקב הוניגמן בדיון בבית משפט צילום: אלעד גרשגורן

 

בהחלטה שבה הפך את קביעותיו המקלות של עיילבוני כתב ברנר כי רוב נושי החברה, ובראשם הנושה הגדול ביותר, בנק מזרחי, התנגדו נחרצות למתן צו אישי לאחים הוניגמן. "בזהירות המתחייבת ניתן לומר כי העננה סביב התנהלותם ערב הגשתה של בקשת ההקפאה ומיד לאחר מכן, לא הוסרה כליל והיא עודנה טעונה בדיקה מעמיקה", כתב השופט ברנר.

 

ברנר הבהיר שהכלל הוא שהקפאת הליכים אישית מתאפשרת במקרים חריגים בלבד, ורק בתנאי שמתקיים "תום לב מוחלט בהתנהלותו של בעל השליטה". לדבריו, בעלי הוניגמן "נהגו באופן תכסיסני" בכל הנוגע לקבלת האשראי מבנק מזרחי לפני מועד ההקפאה.

 

בקשר לזהות הנאמנים כתב ברנר כי חלק לא מבוטל מהנושים דורש את החלפתם המיידית, בשל המעשים שעשו כאשר הגישו את בקשת ההקפאה לבית משפט שנעדר סמכות מקומית, תוך הצגת מצגי שווא שנועדו לשכנע את בית המשפט כי נתונה לו הסמכות המקומית לדון בהליך.

 

לדברי ברנר, הוא הגיע למסקנה שיש למנות נאמן שלישי ולא להדיח את רייכבך סגל וגזית. לדבריו, ככלל הוא בדעה שאין למנות את המועמדים שמוצעים על ידי החברה מחשש שהם יטו חסד, באופן טבעי, למי שייזם את מינוים. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם יש יתרון לנאמן שמכיר את החברה. "הם מכירים היטב את מצבה, והחלפתם כעת עלולה ליצור זעזוע ומשבר נוסף שיקשה על הליך שיקומה של החברה, הקשה והמורכב ממילא".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x