כך הכשיר שי באב"ד מינוי מקורבת לתפקיד בכיר באוצר

נציבות שירות המדינה שינתה את עמדתה המשפטית והחליטה לאפשר ללילך ויסמן, הדוברת הזמנית של משרד האוצר, להתמודד במכרז לאותו התפקיד. ויסמן, המקורבת למנכ"ל האוצר שי באב"ד, מונתה לתפקיד הזמני במרץ 2016 ללא מכרז ומבלי לעמוד בכללים שקבעה הנציבות לגיוס עובדים לשירות המדינה.

כך, לפי גורמים, הכשירו לחציו של באב"ד את הקרקע לרמיסת המסלול שאמור להבטיח הזדמנות שווה למשרות במגזר הציבורי. מעתה יוכל כל שר או מנכ"ל להעניק משרה למקורב דרך מינויו הטנטטיבי לממלא מקום, ולאחר מכן לצאת למכרז מסודר בו יזכה ממלא המקום ליתרון משמעותי על פני מועמדים אחרים.

לפי עמדתה המשפטית המקורית של הנציבות, מי שמתמנה למשרת מילוי מקום ללא הליך מכרזי לא יכול לגשת למכרז למשרה קבועה באותו תפקיד, משום שעצם המינוי הזמני מקנה לו יתרון על פני מועמדים אחרים. עם מינויה של ויסמן הבהירו במשרד באופן רשמי כי "בהתאם להוראות הנציבות, ממלאת המקום לא תוכל להתמודד על התפקיד במכרז פומבי ותסיים את כהונתה עם בחירת הזוכה במכרז, שצפוי להתפרסם בקרוב". אך כעת טוענים בנציבות כי אין ביכולתם למנוע מעובד לגשת למכרז, שכן תהיה זו פגיעה בחופש העיסוק.

מכרז אכן פורסם בסמוך למינויה של ויסמן, אלא שכרוניקת המכרזים שהגיעה לידי "כלכליסט" לצד עדויות של מעורבים בעניין חושפים זוויות נוספות על הסיפור. למכרז פנימי מפברואר 2016 לא ניגש אף מועמד, משום שכבר אז היה ברור לגורמים המעורבים שלבאב"ד כבר יש מועמד מועדף לתפקיד. לאחר מכן פרסם המשרד מכרז פומבי בדצמבר 2016, אליו ניגשו 67 מועמדים, ביניהם דוברים של משרדים שונים בממשלה. לפי גורם באוצר, בפועל בכל מכרז עברו בין 4-6 מועמדים את שלב הנציבות והוצגו בפני ועדת הבוחנים בראשה עמד באב"ד. למרות היצע המועמדים, ולאחר דחיות רבות של דיוני ועדת בוחני המועמדים, איש לא נמצא מתאים לתפקיד.

גורמים שהשתתפו במכרז לתפקיד סיפרו ל"כלכליסט" ש"ההליך היה מוזר. הוא נמתח בצורה שמעוררת שאלות. פסילת המועמדים היתה מגוחכת, אבל כמעט מובנת מאליה בהתחשב בהבנה שבאוצר לא באמת רצו במכרז". המכרז הבא לאותו התפקיד היה בינמשרדי. לקח לו זמן רב להתגבש, ולאחר שפורסם וכ־16 מועמדים הציעו את עצמם לתפקיד, הוועדה שהיתה אמורה לבחור מועמד דחתה שוב ושוב את מועדי ההתכנסות מבלי לספק הסברים למועמדים שהמתינו להחלטה.

שי באב"ד צילום: אוראל כהן

גורמים שונים סיפרו ל"כלכליסט" שבוועדה הסופית הושפלו המועמדים על ידי המנכ"ל וכן כי "לא היה שום דבר ענייני בראיון". כעת התפרסם מכרז פומבי חדש, אליו ניגשו רק 27 מועמדים, לאחר ההבנה כי מועמדותם היא לא יותר ממשחק להכשרת המינוי הרצוי.

פרט ללחציו של באב"ד, גם משרד הבינוי והשיכון הפעיל לחצים לאחרונה על הנציבות לאשר מינוי קבוע של ממלאי מקום ‑ כמו סמנכ"לית משאבי האנוש של המשרד שהכיר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט משירותו הצבאי. זאת בעוד שמפלגתו של גלנט כולנו דווקא מנסה לייצר תדמית של שומרת הסף של המנהל התקין והמערכת הציבורית.

ממשרד האוצר הפנו לנציבות שירות המדינה. מהנציבות נמסר כי "מכרז פומבי פתוח לכל מי שעומד בתנאי הסף, לרבות עובד המועסק כממלא מקום".