למרות הביקורת: מינוי עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה צפוי להיות מאושר היום

הוועדה לבחינת כישוריה של מועמדת ראש הממשלה, עפרה ברכה, לתפקיד נציבות שירות המדינה צפויה להתכנס היום (ג') בשעה 14:00 וככל הנראה לאשר את מינויה, אלא אם שופטי בג"ץ יוציאו היום צו ביניים נגד כינוסה - כך נודע ל"כלכליסט".

התכנסות הוועדה הפתיעה את כל המעורבים בעבודת הוועדה לרבות היועץ המשפטי לממשלה, ממלא מקום הנציב אודי פראוור ושופטי בית המשפט העליון שהמתינו לתשובה מהפרקליטות לגבי שורה ארוכה של פגמים לכאורה שנפלו בעבודת הוועדה.

אותם גורמים מסרו אתמול כי פראוור יקבל קדנציה נוספת שכן מינויו מסתיים מחר, הוועדה כבר לא תספיק לסיים את עבודתה ולכן "אין מנוס" מלמנות שוב את פראוור. לפי אותם גורמים, אם הוועדה תאשר את מינויה של ברכה, אישורה לממשלה לא יעלה עד ה-11 במרץ, תאריך ישיבת הממשלה הקרובה אחרי שובו של נתניהו מארה''ב.

מימין עפרה ברכה וממלא מקום נציב שירות המדינה אהוד פראוור צילום:לשכת רואי חשבון בישראל, צילום מסך יו טיוב

גורמים בנציבות שירות המדינה מסרו הבוקר כי אין כתב מינוי לפראוור והם ממתינים למכתב הארכה.

בתחילת השבוע היתה פרקליטות המדינה צפויה להשיב לשופטי בג''ץ סדרה ארוכה של תשובות לעתירה אשר שופכת אור (והרבה מבוכה) סביב תקיפותה וחוקיותה של אותה הוועדה לבחינת כישוריה של מועמדת של ראש הממשלה. לפני כחודש שופטי בג''ץ הבהירו כי הם שוקלים לפסול את הוועדה, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, ולדרוש הקמתה של ועדה חדשה. מהעתירה שהגיש ד''ר רפי נץ-צנגוט, עולים שורה של פגמים בהקמתה, אופן בחירת חבריה ואף פעילותה השוטפת של הוועדה.

ניכר כי שופטי בג''ץ השתכנעו שלא הכל "דפק" כמו שצריך וכאשר נציג הפרקליטות רמז כי הוועדה צפויה להכריע במהלך חודש פברואר, השופטים, לנוכח חומרת הגילויים, דרשו כי לא תתבצע שום החלטה סופית עד תום בירור אותם פגמים לכאורה. כך למשל אחד הפגמים נסוב סביב נוכחות משמעותית ומתמשכת של נציגי משרד ראש הממשלה בדיוני הוועדה. הדבר נוגד את עקרון "הפרדת רשויות" ומעלה עילה לפסילת הוועדה כולה.

אלא שהתשובה הגיעה רק אתמול בשעות המאוחרות של הערב. לפי נץ דנגוט, הפרקליטות השיבה תשובה ב-51 עמודים ובאחד מהם נכתב כי היום צפויה הוועדה, בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, לסיים את עבודתה ולמסור את מסקנותיה. "זה בניגוד מוחלט לדרישות של שופטי בג"ץ שדרשו למסור תשובות מבעוד מועד. התרעה של יום לא נחשבת מבעוד מועד" מסר נץ ל"כלכליסט" שבשעות אלו עושה את דרכו לבית המשפט כדי לבקש מהשופטים צו ביניים.

גורמים במשרד המשפטים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי אין מנוס מלהאריך את כהונתו של פראוור. לפי חוק שירות המדינה (מינויים), מנדלבליט רשאי לקבל את בקשתו של נתניהו להארכה נוספת ובלבד שסך כל תקופת התפקיד באופן זמני לא יעלה על שישה חודשים, אלא אם מתקיימות "נסיבות מיוחדות" להארכה מעבר לתקופה זו. כבר אז הסבירו במשרד המשפטים כי נתניהו הציג נסיבות כאלו. אותם גורמים הדגישו כי לצד ההסכמה שוב חודד בפני נתניהו חשיבות איושה של משרה בכירה ומשמעותית זו במינוי של קבע "בהקדם". לפיכך, במשרד היועץ המשפטי לממשלה ידעו על כוונתו המקורית של ראש הממשלה להאריך את הכהונה של פראוור שכן הוא פנה ליועץ לבקש את אישורו, אחרת, הוא לא היה יכול למנותו שוב, בפעם הריבעית ברציפות.

מינויה של ברכה, שכבר זכה לקיטונות של ביקורת, מקבל אור אחר ושלילי אף יותר אחרי התפוצצות פרשת בזק (תיק 4000). רק מעט מאוד פרטים מהתיק נחשפו וטרם פרסומם של רוב עדויותיו של יד ימינו של נתניהו, שלמה פילבר שכיהן כעובד מדינה (מנכ''ל משרד התקשורת), ניכר כי מיינויה של ברכה עלול לפגוע בראש הממשלה.