הבנקים הקטנים חוששים מהמעבר בלחיצת כפתור בין הבנקים

בוועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), העלו היום (א') חלק מהמשתתפים חשש שהרפורמה בחוק ההסדרים בעניין מעבר מהיר בלחיצת כפתור בין בנקים, יפגע קשות בבנקים הקטנים.

מנגד, האחראית על הרגולציה בבנק הפועלים, מעניין נשר, הציגה את עמדת הבנק לפיה הוא תומך במהלך, אך עדיף היה לתעל את הכסף הזה לדברים אחרים. "מדובר בצעד משלים לממשק השוואת עלויות ולצעדים נוספים, אך זה צעד מאוד יקר ולנו כבנק גדול עדיף היה לנתב את הכסף הזה להגדלת הקרן למודרי אשראי או כאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. יש צעד אחר שיכול היה להקל והוא שחברות ממשלתיות שהן הספקיות הגדולות של הוראות הקבע, ינתבו הוראות קבע כאשר לקוח מעביר את חשבון הבנק שלו לבנק אחר", אמרה נשר.

אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית וסמנכ"לית בבנק הבינלאומי, אמרה: "אנו חוששים שהמהלך הזה אם ייושם כלשונו יכול לחסל מאמצי שיווק של בנק קטן כמונו, בנק עם נתח של כ-8% במערכת הבנקאית, מכיוון שביום שאחרי הבנקים הגדולים עם תקציבי הפרסום הגדולים שיש להם, ילכו ויישבו בקמפוסים וירדפו אחרי לקוחות צעירים כמו סטודנטים ויתגמלו את אגודות הסטודנטים באלפי שקלים עבור כל סטודנט שיפתח חשבון אצלם. אם עבור בנק גדול כמו בנק הפועלים מדובר במהלך שהוא יקר, עבורו אז על אחת כמה וכמה לנו כבנק קטן מדובר בעלות מאוד כבדה", אמרה גולן.

גולן הוסיפה כי ישנו חשש שמהלך כזה יכול גם להביא את הבנקים הגדולים לתת ללקוח הטבה או איזה סכום חד-פעמי, למשל סבסוד פעילות "ולנו כבנק קטן אין אפשרות לעשות כזה מהלך. למשל האפליקציה של פפר של בנק לאומי מעניקה הטבות מפליגות ללקוחות ,ולנו אין אפשרות כזו. תקציב הפרסום השנתי שלנו שקול לקמפיין אחד בלבד של בנק גדול".

גולן מציינת כי כפי שבשטרום בנק קטן נחשב עם נתח של עד 10% ולכן לא חלות עליו כל החובות של החקיקה שהגיעה בעקבות שטרום הרי שגם כאן מציינת גולן כי יש להפעיל עקרון דומה לפיו המהלך לא יהיה חובה עבור בנק קטן – כאשר בהתאם לנוסח הסעיפים כעת בנק קטן נחשב עם נתח של עד 5% הרי שלדעת גולן יש לבצע כמו בשטרום, עד נתח של 10%. לבנק הבינלאומי נתח של כ-8% ולכן ככל שהסעיפים יקבעו בנק קטן עד 10% הרי שהבנק הבינלאומי לא ייכלל במהלך.

במידה ותתקבל החלטה כזו הדבר גם יפחית מנטל ההוצאות של בנק קטן - הוצאה חד פעמית להשקעה בהקמת המערכת הבנקאית המשותפת והוצאה קבועה של תחזוקה ותפעול, וגם בנק קטן שלא יהיה חלק ממהלך אז הדבר אומר שגם לקוחות אותו בנק לא יוכלו לעבור בלחיצת כפתור לבנק אחר , למשל בנקים גדולים אחרים , וכך למעשה הצעת של גולן מביאה לכך שבנקים קטנים יוכלו לטענתה להגן על עצמם מפני אותה דריסת רגל של הבנקים הגדולים ביום שאחרי השלמת הרפורמה. הבעיה כאן היא שהצעתה של גולן שמה את כלל לקוחות הבנקים לא במדרג שווה, מכיוון שהצעתה של גולן משמעותה שלקוחות של בנקים גדולים יוכלו להנות ממעבר מהיר בלחיצת כפתור לבנקים אחרים ואילו לקוחות הבנקים הקטנים לא ייהנו מאותה פריבילגיה.

סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי צילום: אוראל כהן

נציג משרד האוצר, כפיר בטט מאגף התקציבים, התייחס לנושא העלות של הקמת המערכת ואמר:י "זה לא נכון שבבריטניה עלה להקים את המערכת כמיליארד פאונד. בבריטניה גם היו אז קצת יותר מעשרים בנקים והיום יש שם 48 בנקים. העלויות של כמיליארד פאונד (כמעט 5 מיליארד שקל) התייחסו לעלויות לספקים ולבנקים השונים וכללו גם הקצאת עלויות עתידיות. גורמי ייעוץ שביצעו עבורנו בדיקה מעריכים את הקמת המערכת בסכומים הרבה יותר נמוכים. מעבר לכך חשוב לנו שתהיה כאן רווחה, ולכן לא נכון להסתכל רק על השינוי ב שיעור המעבר עצמו בין בנקים שהיה בבריטניה. חשוב לנו שתהיה רווחה עודפת לצרכן ושיפור השירות, ואכן בהקשר זה מחקרים בבריטניה מלמדים שאכן היה שיפור בעקבות הרפורמה".

במוקד הרפורמה שנועדה לפשט את המעבר בין הבנקים, ניצבת הקמה של מערכת בנקאית משותפת, שתאפשר לנייד לקוחות של בנקים מהבנק הישן שלהם לבנק החדש בלחיצת כפתור. מי שיישא באחריות להשלמת ההיבטים השונים הנוגעים למעבר יהיה הבנק החדש שאליו יעבור הלקוח, וכל שעל הלקוח יהיה לעשות הוא רק להחליט לאיזה בנק לעבור ומתי.

מדובר במהלך דוגמת מה שנעשה בבריטניה לפני כמה שנים. המודל המתגבש מבוסס על מודל אנגלי בשם שירות החלפת חשבון עובר ושב (CASS: Current Account Switch Service). אלא ששם המהלך לא הביא את לקוחות הבנקים לנהור לעבר בנקים אחרים. נרשמה עלייה קטנה של כ-20% בשיעור המעבר. אם נקביל את זה לישראל מדובר על שיעור מעבר של 8.5% במקום 7%.